אל מול ענני הזיהום שבמפרץ חיפה, התכניות לפתח את המפעלים שמסביב והיחס המחפיר שנהוג במקומות מסוימים כלפי עובדים, "מקור הפורמייקה" מוכיחה שאפשר אחרת.סיפורו של מקום שהקדים את כולם בחשיבה ירוקה, ניצול יעיל של משאבים לטובת הסביבה ונתינת הזדמנות שווה לכולם.
עוד חשיפה תקשורתית של תכנית נוספת להרחבת מפעלים מזהמים שהוסתרה מהציבור, בעקבותיה הפגנה של תושבים זועמים ומפוחדים על בריאותם, פוסט אישי בפייסבוק שכואב עוד מקרה של אפליה במקומות עבודה. החיים באזור שלנו יכולים להיות לפעמים לא קלים, חונקים ואפילו כואבים.
נראה שבשנים האחרונות כולנו חוששים מזיהום האוויר שמקיף אותנו, מהתדרדרות מוסרית, מכך שאולי לאף אחד כבר לא יהיה אכפת מהאחר.
קבוצת מקור הפורמייקה בע"מ, המספקת חומרי גלם לתעשיית הריהוט והעיצוב, מראה שאפשר וצריך גם לפתח חשיבה יצירתית והסתכלות הומנית וסביבתית.
אחת המטרות העיקריות של מקור הפורמייקה הינה ייצור תוך כדי צמצום ככל הניתן של זיהום סביבתי ותעשייתי, מאז 2007 היא משתמשת בפסולת עץ לייצור חום בתהליכי העבודה במפעל. שאריות עץ או משטחים שבורים מגיעים למפעל, מפורקים ומקוצצים לחתיכות קטנות, משם הם מופנים למערכת שריפה אוטומטית היודעת להכניס את כמות העץ הרצויה עם כמות האוויר המותאמת לה והעץ הופך לאנרגיה של חום.
מנהל התפעול, מר אבי וקנין, מסביר שהמפעל מייצר אנרגית חום תוך כדי שימוש ומחזור פסולת עץ, במקום סולר: "אנחנו מייבאים לוחות מאירופה ומהמזרח ומצפים אותם בכל מיני סוגי ציפוי, על ידי תהליך כבישה. לשם כך, ראשית יש לייבש את הדבק המדביק את הנייר באמצעות חום, שמקורו בשמן חם. קיימות מספר חלופות נפוצות לחימום שמן, כגון סולר, גז או מזוט (דלק נוזלי). בעבר, צרכנו כ – 2700 ליטר סולר ביום, וברור מה זה עושה לסביבה. כיום, המפעל לא זקוק לסולר כלל, מכיוון ששורפים פסולת עץ, אשר מבחינת פליטת הגזים – רעיל פחות מסולר או מזוט. כך אתה הרבה יותר ירוק כלפי הסביבה שלך".
לדברי וקנין, פסולת העץ מגיעה למפעל מאנשים וחברות שצברו אצלם שאריות של עץ. בכדי להטמין את השאריות / הפסולת, עליהם לשלם סכום גבוה לאתרי פינוי פסולת.
"יש הרבה מה ללמוד מאתנו" אומרת ליאור סעדה – פיסו, "אנחנו מציעים להם תחליף ירוק וחינמי, אצלנו הם אינם מחויבים בכסף, ועדיין נפטרים בחכמה ובהסתכלות סביבתית מפסולת העץ המשמשת לייצור אנרגיה, במקום להטמין או גרוע מכך, להיערם כערימת אשפה במקומות שונים בארץ".
המפעל העצום הזה, המשתרע על פני שטח של 40 דונם במפרץ חיפה, התחיל בתור נגרייה קטנה בעיר התחתית בחיפה שהוקמה על ידי עמרם ויפה פיסו, אשר עלו ממרוקו לישראל בשנות ה-50. הם הקימו את הנגרייה בשנות ה-70 ועיקר עיסוקה היה שיווק לוחות פורמייקה לענף הנגרות. מאיר, יוחאי ומשה, שלושה מארבעת ילדיהם המשיכו ופיתחו את העסק לכדי מה שהוא היום – מפעל המעסיק מאות עובדים ועוסק בתחומי פעילות שונים ומגוונים ובכלל זה יבוא, ציפוי, ושיווק לוחות עץ מצופים וגלויים.
מאיר בן ה-53 המכהן כמנכ"ל החברה, נכנס לעסק כשסיים את לימודי התיכון, בהמשך התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת גולני, נפצע במלחמת שלום הגליל, שוחרר כנכה צה"ל ולאחר הליך שיקום חזר לעסק המשפחתי. הבן השני יוחאי הוא סמנכ"ל החברה וכמו אחיו, גם הוא החל לעבוד בעסק כנער וחזר אליו אחרי שירות צבאי בגולני. כיום הוא האחראי על כל תחום התפעול, הייצור והיבוא. מאיר ויוחאי נחשבים לרוח החיה שבחברה, אחיהם משה מנהל את תחום הפורמייקה והאחות רונית אינה עובדת בעסק המשפחתי והיא מקדישה את חייה לטובת קידום מעמד האשה בישראל.
מקור הפורמייקה עוסקת בייצור, יבוא, ציפוי ושיווק של לוחות עץ דקורטיביים לתעשיות הנגרות, הרהיטים והמטבחים בארץ. ממפעילי נגריה צנועה הפכו בני המשפחה לסוחרי פורמייקה, בהמשך ליבואנים ומשם גדלו להיות מפעל ההדבקות הגדול ביותר שקיים כיום בישראל. בהקשר זה, הדבקה משמעותה לקחת פלטה מסוג מסויים ולצפות אותה בציפויים כמו מלמין, נייר, פורמייקה, פורניר וכו'. זהו מפעל הספגת הנייר היחידי בארץ – "אנחנו היחידים שמייצרים נייר מוספג", מסבירה ליאור, "בפשטות – לוקחים את הנייר, מספיגים אותו בשרף בטמפרטורה מסוימת – כך הוא הופך למוצר הסופי – נייר איכותי יותר, משום שבהדבקה שלו הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מהפלטה".
פעילות המפעל שבמפרץ חיפה נמשכת 24 שעות ביממה (למעט שבתות וחגים), ומשווקת לכ – 800 לקוחות בישראל, בהם יצרנים בענף הריהוט וסוחרים בחומרי גלם. בנוסף, מקור הפורמייקה מקיימת כעניין שבשגרה קשרי עבודה נרחבים בארץ ובחו"ל עם מאות לקוחות ועשרות ספקים, בנקים וגורמים מוסדיים אחרים.
כמו כן, למרות שבתחום זה מועסקים לרוב עובדי קבלן, במקור הפורמייקה כל עובדי הקבוצה מועסקים באופן ישיר תחת יחסי עובד מעביד.
החברה מקפידה להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות הנשלחים דרך המוסד לביטוח לאומי, אסירים משוחררים וצעירים משוחררי צבא "אנחנו מנסים לשלב כמעט כל אדם שיגיע אלינו, זה משהו שמונחל אצלנו במשפחה, כאן כולם שווים", אומרת ליאור. או כמו שניסח זאת משה כחלון, במכתב הוקרה ששלח לחברה בעת שכיהן כשר הרווחה: "החברה חרטה על דגלה שילובן של אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה. מספרם של העובדים עם מוגבלויות, אסירים משוחררים בשיקום וחיילים משוחררים במסגרת עבודה מועדפת גדול מאוד מסך עובדיה".מעבר לכך, היות ומשפחת פיסו רואה בתרומה לקהילה ערך עליון, היא נוהגת לתרום כבר עשרות שנים למוסדות חינוכיים, מוסדות תורה, כמו כן המשפחה תומכת בחיילי צה"ל ובכל יום חמישי מחלקת מזון למשפחות קשות יום.
"אצלנו המוצר הסופי מבוסס על תוצרת מקומית, לעומת אחרים בענף שמייבאים את המוצר ורק משווקים אותו. אנחנו עושים הכול כדי לסייע לתעשייה מקומית, כי אנחנו יודעים שקיימות נגריות התלויות בקיומנו", אומרת ליאור.
קשה לייצר היום לצרכן הישראלי?
"עם כל המוצרים שמגיעים מוכנים, מול יבוא של פלטות מודבקות ורהיטים המיובאים מסין, לא קל. כולם מייבאים היום, אבל אנחנו, מתוך אידיאולוגיה ואהבת הארץ, עושים הכל כדי להחזיק כוח עבודה מהצפון, לעודד תעשייה כחול – לבן ובפרט חיזוק ענף העץ המקומי. המוצרים המיוצרים על ידינו זהים או דומים בצורתם ואיכותם לטובין המיובאים על ידי אחרים בענף, המייבאים מוצר שמיוצר על פי תהליך ייצור דומה בחו"ל".
