רק שעתיים מתל אביב, בין מצוקי מדבר יהודה לחופיו הנעלמים של ים המלח, שוכן לו מלון עין גדי – נווה מדבר אמיתי שמציע חופשה אחרת. לא רק חופש מהשגרה, אלא גם חופש פנימי עמוק יותר – חוויה של ריפוי, שקט והתחדשות.
כשהגעתי למלון, מיד הרגשתי שמשהו משתנה. אולי זו הצמחייה המפתיעה באמצע המדבר – בגן הבוטני הנפרש ברחבי המלון, אולי אלה היעלים והשפני סלע שקיבלו את פניי, ואולי זה פשוט "זמן עין גדי" – קצב אחר, שבו הלחץ נמס כמו מלח במים.
נוף שמשנה תודעה
הנוף ממסדרון החדר שלי היה בלתי ייאמן – מדבר נצחי, צבעים חמים שמתמזגים ברוך עם השמיים, וקו כחול-אפרפר של ים המלח באופק. עמדתי שם דקות ארוכות, בלי תזוזה, פשוט נושמת. קשה לתאר את ההשפעה של השקט הזה – הוא עוטף אותך, מאט את הדופק, מחזיר אותך לעצמך.
החדרים עצמם מוארים, נעימים ונקיים להפליא, עם תחושת חמימות ביתית. המיטה רכה ומזמינה, והמרפסת – חגיגה לחושים. כל פרט מוקפד, כל ניחוח מדויק.
לו"ז בוקר של פינוק והתעוררות מודעת
אחת המתנות הגדולות של עין גדי היא היכולת להתחיל את היום באיזון. אחת החוויות המומלצות היא יוגה בשעות הבוקר עם קרין המדריכה המהממת – תרגול רך ומעמיק שמתאים לכל הרמות ומכניס אותך לנשימה מודעת ותנועה שקטה. הנוף עוצר נשימה ומכניס אותך למוד של רוגע ושלווה עוד בטרם התחלת לתרגל.
ברחבת הפיקוסים המוצלת התקיימה לנו סדנת מנדלות עם קורל – רגע מדיטטיבי של צבע, יצירה ושקט פנימי, שמתאים גם למי שמעולם לא אחז בצבע. קורל יצרה, באמצעות האומנות, חיבור בין חברי הקבוצה – ותחושת הביחד ניצחה והביעה המון רגש ועוצמות מהרגע המשותף.
לאורך היום, מוצעות מגוון פעילויות שמעמיקות את תחושת החיבור לעצמך – יוגה מול הנוף המדברי, שיעורי צ'יקונג, פילאטיס והתעמלות במים. אפילו חדר הכושר כאן – בדרך כלל סמל לעבודה קשה – הפך למקדש קטן של תנועה רכה, כשהוא צופה על המדבר הפתוח ומשרה אווירה של התחדשות.
טיפול שיאצו ששחרר לי את הנפש
אחת האטרקציות המיוחדות של המלון היא טיפולי הגוף בספא "סינרגיה" – מתחם שמעוצב כמו פינה סודית של שלווה. קיבלתי טיפול שיאצו מסורתי ששלב מגע עמוק ונשימות מודעות. משהו בלחיצות המדויקות ובידיים הרכות של המטפלת הפך את כל המתחים לחולפים. הרגשתי איך הגוף מגיב – לאט ובהודיה.
וואטסו – חוויה מחוץ לזמן
ההפתעה האמיתית חיכתה לי בטיפול הוואטסו – טיפול מים בליווי קערות טיבטיות. נכנסתי לבריכת מים חמימים, עטופה באור רך, כשהמטפל הוביל אותי בתנועות עדינות כמו מחול תת-ימי. הצלילים של הקערות התפשטו בתוך המים ורטטו לי בנשמה. הרגשתי שאני מרחפת בעולם אחר – בין חלום לעירות, בין גוף לרוח. זו לא הייתה רק חוויה טיפולית – זו הייתה חוויה רוחנית של ממש.
מעגל מתופפים
במהלך השהות במלון, זכינו להשתתף גם במעגל מתופפים סוחף ומלא אנרגיה בהנחייתו של גיל – איש קסם אמיתי שהפך את הערב לחוויה בלתי נשכחת. עם חיוך רחב והמון סבלנות, גיל הכיר לנו את רזי הדרבוקה, ולקח אותנו למסע מוזיקלי בין קצב לדמיון. כולנו, גם אלה שמעולם לא נגעו בתוף, מצאנו את עצמנו נסחפים לקצב, מתופפים יחד, צוחקים, מקשיבים – ומרגישים איך הלב פועם עם כל נקישה. זו לא הייתה רק סדנה – זה היה טקס של חיבור ואנרגיה קבוצתית שבאמת נשאר איתנו גם אחרי שנדם הצליל האחרון.
בין רוח לגוף – תפריט של בריאות
אחרי שצפתי בים של רוגע, הגיע הזמן להזין גם את הגוף. המסעדה של המלון, בניצוחו של השף פלורין, מפתיעה בטעמים ובאיכות. הארוחות מבוססות על חומרי גלם מקומיים – תמרים עסיסיים, אבוקדו שקטף ממש מהמטע הסמוך, ירקות טריים וטעמים מהמדבר. זו קולינריה שהיא גם בריאה, גם מספקת, וגם מחוברת למקום. בין 8:00 ל־9:30, מחכה ארוחת בוקר מפנקת שמוגשת באהבה – תוצרת מקומית טרייה, מיצים טבעיים, מאפים חמים וטעמים שמלטפים את הבטן.
קהילה, טבע, וחגיגה אחת גדולה – פסח בעין גדי
במהלך חג הפסח, מלון עין גדי מתעורר לתוכנית תרבותית עשירה לכל המשפחה, עם פעילויות יום וערב שמשלבות טבע, מוזיקה, תרבות והשראה. בין האירועים ניתן למצוא:
- סיורים בגן הבוטני ובשמורת נחל דוד
- קומזיץ בטבע עם מרשמלו, תפו”א וסיפורים סביב המדורה
- הופעות חיות של להקת "מלחים", אפרת וקאלין, ונעם פנחסוב
- סדנאות יצירה ותרפיה, כולל תרפיה עם כלבים ושעת סיפור לקטנטנים
- קבלת שבת קיבוצית, סיורים ספרותיים בעקבות יהודה עמיחי, סיור אחר הציפורים, ויוגה מדברית על הדשא המרכזי
זו לא רק חופשת פסח – זו חוויה שלמה של קהילה, טבע וחיבור מחודש לעצמנו ולמשפחה.
חזרה הביתה – אחרת
כשעזבתי את המלון, הרגשתי שאני לא בדיוק אותו אדם שנכנס בשער. משהו בי נפתח, התרכך, נרגע. אולי זו ההשפעה של המדבר, אולי המים, אולי פשוט האפשרות להיות רגע עם עצמי – בלי מסכות, בלי תפקידים.
עין גדי היא לא חופשה רגילה – היא מסע פנימי קטן, עטוף בטבע מהמם, שירות לבבי וטיפולים שממש משנים תודעה. וכששואלים אותי מה המקום הכי מרפא שהייתי בו השנה, התשובה פשוטה: עין גדי.
