אבני העיר העתיקה בירושלים לוחשות סודות עתיקים, סיפורים שנשזרו בסמטאותיה המתפתלות במשך דורות. בין קמרונות האבן, ניחוחות הקפה והתבלינים, וצללי המינרטים, פגשתי את עומר ביבס זאנין, ייתכן שאחרון אמני שובכי היונים בישראל, איש שפניו המחורצות והמעוותות מספרות סיפור אישי שהוא גם לאומי. זאנין יוצר בעץ מסורת עתיקה שהולכת ונעלמת.
איתן אלחדז ברק
הגעתי לשער הפרחים עם רדת החשיכה, כשהאור הצהוב והעמום שבקע מתוך אחת החנויות הקטנות משך את תשומת ליבי. בין חנויות עתיקות יומין, בתי קפה מעושנים שבהם ישבו גברים מעשני נרגילה ומשחקים שש-בש, נגלה לעיניי מחזה לא שגרתי: שובכי יונים מעץ, עדינים ופשוטים כאחד, פזורים בכל פינה, כמו יצירות אמנות שתלויות בחלל. ובלב כל אלה, עומר זאנין, האיש שבאמצעות ידיו המחוספסות יוצר אותם, כמעט יחידי בארץ
"בוא, שב איתי לקפה", הוא אמר בחיוך חם, וניגש להכין קפה שחור סמיך וריחני, חזק כסיפורו. כשסיפר לי על עבודתו, הרגשתי כאילו חזרתי אחורה בזמן, אל ירושלים של פעם, אל תקופה שבה מלאכות מסורתיות היו נפוצות. "עבדתי שנים כשומר בווקף של אל אקצא", הוא סיפר בקולו הע, "שתלתי עצי זית, טיפלתי בהם במסירות, כאילו היו ילדיי. אבל פעם, במהלך מהומות אלימות, נפגעתי מגז מדמיע, והוא השאיר בי צלקות, לא רק בגוף, אלא גם בנפש".
עיניו קצת נעצבו כשהוא נזכר, אך מיד שבו לנצנץ כשעבר לדבר על אהבתו לשובכי היונים. לפני שש שנים, לאחר שפרש מעבודתו בווקף, הוא חש צורך עז למצוא עיסוק חדש, שימלא את החלל שנפער, את תחושת השייכות שאבדה. "רציתי שובך יונים, זיכרון ילדות, ופניתי למישהו בעיר העתיקה", הוא נזכר בחיוך, "אבל לא הייתי מרוצה מהתוצאה, לא מאיכות העבודה, לא מהחומרים, אז החלטתי לנסות בעצמי, לראות אם אוכל לעשות זאת טוב יותר". להפתעתו, הוא גילה כישרון מיוחד, נסתר עד אז. "הוא ראה מה עשיתי, והודה שהשובך שלי היה טוב יותר, מדויק יותר", הוא אמר בגאווה לא מבוטלת.
מאז, הפך עומר לאמן שובכי יונים מבוקש, שם דבר בקרב תושבי העיר העתיקה ומעבר לה, כמעט אחרון האמנים העוסקים במלאכה נדירה זו. כל שובך לוקח לו כחצי יום עבודה, לעיתים יותר, תלוי במורכבותו, והוא מוכר אותם בסכום סמלי בלבד. "אני לא עושה את זה בשביל הכסף", הוא אומר בפשטות, "אני אוהב את האמנות הזו, את המסורת שהיא מייצגת, את הקשר לדורות הקודמים. היונים היו תמיד חלק מחיינו, והשובכים הם חלק מהמורשת שלנו".
שובכי יונים: עדות להיסטוריה ארוכה
שובכי יונים אינם רק מקום מחסה לציפורים; הם גם מספרים סיפור ארוך בשנים על מסורות עתיקות ומשמעויות תרבותיות. האזכור הראשון של שובכי יונים מגיע ממצרים העתיקה, שם הם נבנו מבוץ וקש ושימשו הן למטרות פרקטיות כמו אספקת מזון ודשן, והן למטרות סמליות בטקסים דתיים.
במהלך הזמן, התפשטה מסורת בניית שובכי היונים לאזורים נוספים בעולם העתיק. ביוון ורומא העתיקה, שובכי יונים מאבן, עץ וחרס שימשו לא רק כמקור מזון, אלא גם כאמצעי תקשורת חשוב להעברת הודעות, במיוחד בעתות מלחמה.
באירופה של ימי הביניים, שובכי יונים נבנו בדרך כלל מעץ והוצבו על עמודים גבוהים כדי להגן על היונים מפני טורפים. במזרח התיכון, שובכי יונים נבנו בעיקר מבוץ וקש, ושימשו הן למטרות חקלאיות כמו ייצור דשן, והן כמקור לבשר.
עם הזמן, התפתחו שיטות בנייה מגוונות בהתאם לחומרים המקומיים ולצרכים המשתנים. במזרח התיכון ומצרים, שובכי חרס היו נפוצים בשל זמינות החומר ונוחות השימוש בו. באירופה, שובכי עץ שגשגו בשל שפע היערות. באזורים עם תנאי מזג אוויר קשים, שובכי אבן היו בחירה טבעית בשל עמידותם.
אך לא רק חומרים ושיטות השתנו; גם מטרותיהם של שובכי היונים השתנו לאורך הדורות. הם שימשו לא רק למזון ודשן, אלא גם לתקשורת, טקסים דתיים, ואף כפריט נוי.
בימינו, מסורת בניית שובכי היונים כמעט ונעלמה, ועומר זאנין הוא אולי אחד האמנים האחרונים שעדיין עוסקים במקצוע עתיק זה. דרך ידיו המחוספסות, הוא משמר לא רק טכניקה, אלא גם סיפור ארוך על יחסי האדם והיונה, על מסורות שעברו מדור לדור, ועל מקצוע שהולך ונעלם מן העולם.
עומר מכין שובכים מגוונים, חלקם מעוטרים במגן דוד, סמל יהודי עתיק, מכיוון שרבים מלקוחותיו הם יהודים, תושבי הרובע היהודי או מבקרים המבקשים מזכרת ירושלמית, עדות למורשתה של העיר. אחד הדגמים שלו הוא העתק מדויק להפליא של מסגד מפורסם בטורקיה, שאותו ראה בתמונה ששבתה את ליבו. "האדריכלות העות'מאנית תמיד הרשימה אותי", הוא אומר, "היא משלבת יופי ופונקציונליות, כמו שובכי היונים".
הידיים המחוספסות שלו, שספגו את קשיי החיים, מספרות את סיפורו של אדם שמצא משמעות בשנות חייו המאוחרות העיסוק שלו באמנות עתיקה, כמעט נשכחת, בלב העיר העתיקה בירושלים, עיר של ניגודים, של מאבקים, שבה ישן וחדש משתלבים יחדיו ומסורות עתיקות עדיין חיות, הודות לאנשים כמו עומר זאנין, אמן שובכי היונים שקם עם שחר ומיד מתחיל במלאכת הרכבה וחיתוך השובכים.
