הוא כבש את קיסריה, היכל מנורה ובריכת הסולטן, הלהיט שלו "אהבה" חורך את המצעדים, ואלבומו החדש שבר שיאי השמעות בתוך יממה. אבל מאחורי ההצלחה המסחררת של אושר כהן (26), מי שהפך לזמר "הכי חם" בישראל, מסתתר סיפור מטלטל על עוני, חובות, עריקות מהצבא וכליאה – מסע שהחל בתחתית והגיע לפסגה כנגד כל הסיכויים.
אמש, אל מול קהל של אלפים, פתח אושר כהן את פסטיבל "חוצות היוצר" בירושלים. רוב הקהל, צעירים ברובם, כבר מדקלמים בעל פה כל מילה משיריו. ההופעה הזו היא רק עוד חותמת להצלחתו הפנומנלית. רק יממה קודם לכן שחרר את אלבומו החדש, "אוגוסט דאמפ", שזינק מיידית למקום הראשון במצעד האלבומים של אפל מיוזיק. "אחים ואחיות שלי, חיכיתי הרבה זמן שהשירים האלו יראו את האור שלכם", כתב למעריציו, "בשם ה' נעשה ונצליח".
ההצלחה הזו מרשימה במיוחד לאור העובדה שכהן הוא לא כוכב פופ טיפוסי. כפי שניסח זאת מבקר המוזיקה בן שלו: "בלי הקול של עומר אדם, בלי המראה של מרגי, בלי הקשרים של אביב גפן: אושר כהן הוא תופעה ייחודית בפופ הישראלי". אם כן, כיצד הפך הצעיר מקרית ביאליק לתופעה כה סוחפת? התשובה נעוצה בדרך הקשה והכואבת שעבר.
מהופעות במועדונים לחובות וכלא צבאי
הדרך לפסגה הייתה רצופה מהמורות. כשהיה בן 18 התגייס לצה"ל כלוחם במשמר הגבול, אך השירות האינטנסיבי התנגש עם מצב כלכלי ומשפחתי מורכב. "אבא שלי עזב אותנו לתקופה", הוא חושף, "לא יכולתי לראות את אמא שלי נלחמת ונקרעת בין שתי עבודות – ואני לא עובד". במקביל, כדי לסייע בפרנסה, החל להופיע בלילות במועדונים. אורח החיים הזה, של נער בן 18 שחי כמו גבר בן 30, הוביל אותו לחובות. "אם היינו יוצאים למועדון, הייתי פותח שולחן ומשלם על כולם… הייתי טיפה יהיר, וברור שיש פה סוג של פוזה, אבל הכוונות טובות".
הלחץ הכלכלי והצורך להיות בבית הכריעו אותו. לאחר שהועבר לתפקיד אפסנאי שלא תאם את צרכיו, החליט לערוק. "הייתי חוזר הביתה מהופעות ב-4:00 בבוקר, וב-8:00 כבר הייתי בבסיס. לא הייתה לי ברירה וערקתי". הוא לא נעלם, אלא הודיע למפקדיו שאינו חוזר, מודע היטב להשלכות.
הפריצה הגדולה – מאחורי הסורגים
נקודת המפנה הדרמטית בחייו הגיעה כשהחליט להסגיר את עצמו. יום לפני שנכנס למעצר צבאי, הוא שחרר לרדיו את השיר **"ברגעים שאת הולכת"**. בזמן שישב מאחורי סורגים ובריח, מנותק כמעט לחלוטין מהעולם החיצון, השיר הפך ללהיט ענק והכתיר אותו כ"פריצת השנה".
הוא נשפט לארבעה חודשי מאסר, עונש שלטענתו היה חמור במיוחד. "היו לידי חבר'ה שנעצרו על סחר בנשק ובסמים שיצאו עם פחות ממני", הוא נזכר. האירוניה הייתה צורבת: בזמן שהוא כלוא, הקריירה שלו נסקה לגבהים חדשים.
חרדות לצד ההצלחה
כיום, כשההופעות סולד-אאוט וההצלחה בשיאה, כהן עדיין לא נח על זרי הדפנה. הוא מדבר בפתיחות על החרדות שמלוות אותו. "הייתה תקופה שבה לא רציתי לצאת מהבית, החרדה משתלטת עליך", הוא מודה. הפחד הגדול ביותר שלו הוא שההצלחה תיעלם באותה מהירות שבה הגיעה. "אהבת הקהל לא נעלמת בהדרגה, היא פשוט זזה הצידה, וזה מפחיד".
החששות האלה לא עוצרים אותו. הוא הופיע ב"פסטיגל" – קפיצת מדרגה נוספת ובלתי צפויה עבור מי שגדל הרחק מאור הזרקורים. הוא יוצא כבר כמה חודשים עם הדוגמנית עדן פינס ועדיין הוא מתהלך עם דוק של עצב.
אתמול הוא פירגן לחיילים את כל השורות הראשונות בהופעה והודה להם מכל הלב.
אושר כהן הוא זמר עם לב ענק, ילד שהלך בדרך הקשה ביותר כדי להגשים חלום – והוכיח שלפעמים, הכישרון האמיתי מנצח הכל.
