יעל גרינשפן כיתתה רגליים כדי למצוא מקום טוב לאכול בקמפוס הר הצופים. היא גילתה עולם שלם של פיתויים, כמה אכזבות ואפילו אופציות טבעיוניות למהדרין
דבר אחד לפחות משותף לכל קהל הסטודנטים באשר הוא ומעסיק אותם כמות לא מבוטלת של זמן: אוכל. כמה אוכלים, מתי אוכלים, איפה אוכלים, וכמובן – כמה עולה. מצד אחד לא תמיד יש זמן לבשל ולאכול כמו שצריך, ומצד שני לאכול בחוץ הרבה פעמים פשוט יקר מידי לכיס הקטן שלנו. לטובת כל מי שנמאס לו מטוסט עם גבינה וקורנפלקס, יצאנו לבחון כמה מהקפטריות בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית כדי לראות עד כמה מגוונות האפשרויות לסטודנטים הרעבים והמוגבלים כלכלית של העיר.
בקטגוריית הקפיטריות הקטנות בדקנו את קפה "ויטמין", שתמיד מתאים לבין-לבין, כשאין ממש זמן לעצור לאכול ולרגעים הקשים של היום. "ויטמין" מציע משקאות חמים סטנדרטים במחירים סבירים, כאשר כוס תה תעלה חמישה שקלים והפוך קטן או שוקו קטן יעלו שישה שקלים. בנוסף הוא מציע ליין של משקאות חורף מיוחדים לימים קרים במיוחד הכוללים סיידר, צ'אי, סחלב ועוד בעשרה שקלים לכוס. מבחינת האוכל אפשר למצוא טוסטים לא רעים בכלל בחמישה עשר שקלים (המלצת המערכת היא לטוסט לאפה המשביע והמפתיע), בורקסים ושלל מאפים, סנדוויצ'ים בגדלים שונים ומחירים משתנים, וסלט מושקע וטרי להרכבה בעשרים וארבעה שקלים. החיסרון האמיתי הוא שמבחינת החטיפים המתוקים המחירים פחות אטרקטיביים לסטודנט הממוצע, כאשר חטיף אנרגיה בודד או חבילת Ms&M יעלו שבעה שקלים חדשים. כל זאת כמובן אם תצליחו לעבוד את התור ההיסטרי באחת ההפסקות.
גם "קפה עלית" פועל באוניברסיטה ומציע אפשרויות דומות לויטמין. ואף יותר מזה. כמובן שהם מציעים משקאות חמים סטנדרטיים במחירים דומים, סנדוויצ'ים ומאפים, אבל גם אוכל קצת יותר רציני. החסרון הגדול הוא המחירים הלא זולים של הקפיטריה, כאשר קיש לדוגמה עולה עשרים ושמונה שקלים, לזניה בשלושים שקלים וטוסט בכעשרים וחמישה שקלים. מבחר הסנדוויצ'ים הוא גדול יחסית, אבל חלקם מוצלחים יותר וחלקם קצת פחות. בקיצור לארוחת צהריים גדולה ומשביעה אולי כדאי למצוא מקום אחר.
אחת האכזבות הגדולות של השנה היא מסעדת "רחל", למרות הציפיות משנים עברו, מסיבה לא ממש ברורה אין אוכל חם הסמסטר. כך ירדה גם "רחל" לקטגוריית קפיטריות וצמצמה את האפשרויות שלנו. משקאות חמים וסנדוויצ'ים בחמישה שקלים זה נהדר, אבל נאלץ להמתין לפחות לסמסטר הבא על מנת לבחון את האוכל וליהנות ממנו.
מי שמוכן לכתת רגליו במעלה ההר, או סתם נאלץ גם ככה להגיע לצד השני של הקמפוס, יכול למצוא את המזון המיוחל והארוחות החמות ב"סינטרה". מלבד הקפיטריה החביבה עם האופציות הנרחבות למדי, ברוב שעות היום אפשר למצוא שם אוכל, והרבה ממנו, ובמחירים סבירים ביותר. ארוחות בשריות בדמות מוקפץ סיני למשל, שניצלים ודגים הכוללות שתי תוספות נעות בין עשרים ושבעה לשלושים שקלים, וגם אופציות טבעוניות וצמחוניות בעשרים וחמישה שקלים. כמובן שלא מדובר על אוכל של מסעדת יוקרה, אבל זה הכי קרוב לאוכל של בית לסטודנט העצלן שאפילו לא לקח קופסאות מאמא. השאלה האמיתית היא למה, כאשר רבים מאיתנו לומדים עד שעות הערב המאוחרת, למה לסגור כל כך מוקדם אחרי הצהריים?
ואם כבר מחירים בקמפוס, חשוב לציין ולהזכיר את חובת מכירת מוצרים במחירים מפוקחים באוניברסיטה שחלה על ויטמין, עלית וסינטרה. קיימת רשימת מוצרים שעל הקפיטריה החובה להחזיק ולמכור לסטודנטים במחירים מפוקחים, כמו סנדוויץ' בשישה שקלים, בקבוק מים בחמישה שקלים, וארוחות בעשרים וחמישה שקלים. השנה אגודת הסטודנטים מבטיחה שהגבירה את האכיפה בנושא ואכן בכל קפיטריה יש רשימה של מוצרים בפיקוח אך חשוב לזכור שכאשר רוכשים את אותו המוצר חשוב לדרוש אותו במחיר מפוקח ובכך לשבוע ולדאוג לכיס שלנו בו זמנית.
