מסעדת "הלינק" חוגגת בחודש הבא 18 שנות קיום, וזו הייתה סיבה מספיק טובה ללכת לבקר במוסד הקולינרי הוותיק ששגור בפי כל ירושלמי, אם לשפוט כמובן על מראה הסובבים שהסבו לשולחנות הסמוכים לנו בערב שישי.
הגענו ביום שישי בערב, בזמן שרוב בתי העסק בעיר סגורים "הלינק" שוקק חיים, דלת הזכוכית נפתחת ואנחנו מגלים עולם שלם ומלא חיים, המסעדה ממוקמת במבנה עתיק ששוכן שם למעלה מ-100 שנים והכניסה אליו מעבירה אותך מיידית למוד של שמחה. התפריט העשיר שמובא אל שולחננו מייד מעביר מסר, בחרנו במקום הנכון, מסביב משפחות שלמות שבאות לחגוג יום הולדת או סתם ארוחת שבת בקטנה, ילדים, סבתות, אסופת חברים, כולם מתאספים פה ונהנים משקשוק הצלחות ומחיוך המלצריות.
לשולחן ניגשת יובל, מגישה תפריטים ונענית לבקשתנו להמלצות, בראשונות בחרנו את אחד הספיישלים, קציצות דגים ברוטב אדום(48 שקלים) שהיו סוג של אינטרפרטציה מקורית ל"חריימה" המוכר, המנה מוגשת לשולחן עם חלה לבנה פריכה ושלל מטבלים כמו טחינה ירוקה שנשארת מיותמת על השולחן, אחרי הכל הרוטב של קציצות הדגים כל כך עשיר שאין צורך בשום דבר אחר פרט לחלה התמימה שמזן אבדה בקרבו של בן זוגי שהתענג גם על הצלחת.
אני בחרתי במנה קלילה יותר שנקראת "פרוסות סלק מתובל" (36)מדובר במנה גדולה למדי ביחס למנות ראשונות, המנה מוגשת עם זרעי כוסברה שמונחים עליה בנדיבות ובגבינת המאירי שנותנת טויסט מענין לטעם בזילוף של שמן זית ושלל עיטורי עלים, המנה מותאמת לצמחונים והיא טעימה מאוד ובעיקר מיוחדת במראה ובטעם.
הגענו לעיקריות וגם פה ביקשנו המלצות מיובל ששמחה לחלוק איתנו את טעמיה האישיים ולקלוע שוב לחיך שלנו, בן זוגי לצלחת החליט ללכת על מנת ה"שרימפס ביין לבן" (72 שקלים) בתוספת של פירה קרמי חלבי, מנת השרימפס היא לא פחות מענקית, בחישוב מהיר ספרנו משהו כמו 12 שרימפסים שנחו בשלווה על הצלחת הצבעונית בינות לעגבניות שרי צלויות ושמן זית, ככלל המנה מוגשת עם טויסט של פלפל חריף, בן זוגי המרוקאי רומני שרגיל למטעמים חריפים מבית החליט שכדאי לוותר על השריפה המיוחלת וביקש להוציאו מהמנה, התוצאה לדבריו הייתה לא פחות ממושלמת, עירוב הטעמים, הקריספיות של השרימפסים, העגבניות שנצלו בדיוק במידה והפירה שבצד הפכו את הכל לחגיגה קולינרית בפה.
אני בחרתי להתפייט על מטעמי המטבח האסיאתי ובחרתי ב"אלון חריף" ( 72 שקלים) מנת הגדל של המסעדה שבמרוצת השנים שינתה תפריטים, טעמים וניחוחות אבל השאירה את המנה זהו בתפריט ולא בכדי, מדובר בלא פחות ממשולמת. המנה שמורכבת מקוביות של חזה עוף פטריות וכוסברה על מצע של חלב קוקוס עשיר וקארי בתוספת אורז, שילוב הטעמים הנפלא, החריפות העדינה והדומיננטיות של החלב קוקוס יצרו חגיגה בפה, להשלמת החוויה בחרתי להוסיף לימון שיצר טויסט עוד יותר טעים והמנה נערמה בשלמותה אל קרבי לא לפני שנפרדתי לשלום מהצלחת היתומה.
לקינוח בחרנו ללכת על המשפט האלמותי "רק אחד אוכל" שכן בן זוגי שיחיה אוהב קינוחים מתקתקים ככל שיהיו ועל כן הוא גם בחר ב"קראמבל בננות" מנה מצויינת שגוללת גלידת וניל עשירה, בננות מקורמלות ופירורי עוגיות. הוא דיווח על הרעלת סוכר אבל גמע בשקיקה את אחרון הפירורים ואת התשובה להנאה ראו כולם על פניו. עכשיו רק נותר לתהות אם נחזור למקום לחגיגות, והתשובה היא די ברורה, אחרי הכל יש עוד מנות מצויינות שעדיין לא טעמנו וחובה לחזור לטעום ובעיקר לחגוג על התשובה הירושלמית לאוכל מצויין.
