כך הפכה הדלקת נרות חנוכה בכותל לאירוע שמסעיר את העיר. תמי גוטליב מנשות הכותל מנסה להסביר מדוע הדרת נשים מהאירוע היא אקט חמור
לפני שבע שנים, בשנת 2008, אירע אחד האירועים המשמעותיים בחייה של תמי גוטליב סגנית יו"ר נשות הכותל, זה היה לאחר שאחת ממתפללות נשות הכותל נעצרה לאחר שהתעטפה בטלית, "הסיפור הזה זעזע אותי. בתור אישה שהתעטפות בטלית הייתה בשבילה מאז ומעולם זכות טבעית, החלטתי שאני לא מוכנה לסבול תופעות כאלה במדינה בה אני חיה. מאז בעצם הצטרפתי לנשות הכותל, בתחילה הגעתי לתפילה כל ראש חודש כמו יתר המתפללות, ואט אט נכנסתי לארגון. בשלוש השנים האחרונות הפכתי להיות חלק מההנהלה."
תמי שנולדה ברחובות במקור, מגדירה את עצמה ירושלמית ומספרת שהיא גרה כבר 10 שנים בעיר. מבחינתה יש קשר הדוק בין המרחב החברתי-תרבותי של ירושלים לבין הפעילות של הארגון. " 'נשות הכותל ' הן קבוצת נשים שמתפללות בעזרת הנשים בכותל. זה כל הסיפור. לצערנו, אפילו האקט הזה אינו מובן מאליו ולעיתים גורר מאבקים. למשל, מגיעים גברים שמבקשים שקט בגלל שקול הנשים מפריע בפרהסיה. כמו שאני רואה את זה, מה שמתחיל בכותל (למשל, השתקת נשים) ממשיך במעגלים הולכים ומתרחבים שבסופו של דבר מעצבים את המרחב התרבותי של העיר, ולאחר מכן של המדינה. הכותל הוא מרחב של פרהסיה, מרחב טעון משמעות ערכית וחברתית, ויש לזה השפעה ישירה על המרחב הירושלמי. למשל, הסיפור של הפרדה בין נשים לגברים באוטובוס התחילה בקווי האוטובוס לכותל, מתוך אותו נימוק נושן "בגלל שזה הכותל, צריך להפריד", אבל זה לא נעצר רק בכותל, והמשיך לקווי אוטובוס אחרים. זו דוגמא ישירה לאמירה שלנו, מה שמתחיל בכותל לא נגמר בכותל. צריך לזכור, גם הכותל כסמל משמעותי כל כך לחברה הישראלית, לא אמור לגלם תפיסות של הדרה וחוסר שוויון."
תארי לי את ירושלים של חזונך, דרך הפרספקטיבה האידיאולוגית שלך ושל הארגון?
"ירושלים שארגון "נשות הכותל" מקדם היא ירושלים שמאפשרת ביטוי של מגוון הגישות הדתיות. העיר הזו היא הנקודה בה מתעצבת הרוח של החברה הישראלית. והשאלה היא: האם אנחנו חברה שמקבלת את מגוון הגישות הדתיות? האם אנחנו חברה שנותנת לכולם מקום? נדמה שהמסר הרוחש תחת לפני השטח של ירושלים הוא שיש רק דרך אחת להיות יהודי. מדובר בתפיסה מדירה שאנו מבקשות לשנות. בירושלים "שלי", יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. "
בימים האחרונים קיבלו מספר אנשי ציבור מכתב מסגנית יו"ר ארגון נשות הכותל, תמי גוטליב, המסב את תשומת לבם לכך שמדי שנה במהלך שמונת ימי חג החנוכה, מתקיים בעזרת הגברים בכותל אירוע ממלכתי, על טהרת הגברים בלבד, אליו מוזמנים אישי ציבור, חברי כנסת ומכובדים נוספים, המתכבדים בהדלקת נרות חנוכה, בעוד שנשים אינן מוזמנות להשתתף בטקס ואף נמנע מהן לקיים טקס מקביל בעזרת הנשים.
"מצוות הדלקת החנוכייה היא מצווה שגם נשים מחויבות בה. אין על סוגיה זו שום עוררין מבחינה הלכתית. זה מגוחך שבמשפחה אורתודוקסית אשה מדליקה את נרות החנוכה, אבל במרחב הציבורי של הכותל זה נאסר. מעבר לכך, יש כאן משמעות בלתי נתפסת ברמה המדינית חברתית: מדובר בטקס בעל אופי ממלכתי שמדיר נשים לחלוטין. נגידת בנק ישראל לא תוזמן לטקס הזה. נשיאת בית המשפט העליון, לא תוכל להשתתף בטקס. זו תמונת מצב של ישראל 2015. "
תשובת רב הכותל לבקשתכן הייתה שמדובר בפרובוקציה. מה דעתך על זה?
כל דבר שאשה פמיניסטית עשתה במהלך ההיסטוריה תואר כפרובוקציה. התשובה שלו לא עניינית ולא הגיונית. אם הדלקת נרות היא אקט מותר הלכתית, מדוע לא למצוא פתרון לכך שהטקס יכיל גם נשים? או שיהיה טקס ברחבת הנשים, או ברחבה העליונה. בכל מקרה, לא יכול להיות שטקס ממלכתי יחרוט על דגלו הדרת נשים. בחברה בה רוצים לקיים שוויון מגדרי, זה אקט מצער מאוד. אם לא נצליח להשיג הדלקת נרות רשמית בעזרת הנשים אנו מתכננות להיפגש בכותל באותו יום בערב להדלקת נרות חנוכה, אבל אנחנו מקוות מאוד שזה לא יהיה המצב".
