קבלו את שתי קבוצות האוהדים שגרמו למהפך בתרבות הכדורגל בישראל. מהצד האחד בית"ר נורדיה וממולה הוותיקה מעט יותר, הפועל קטמון
לאוהדי הכדורגל בירושלים יש פריבילגיה מיוחדת במינה שלא קיימת כמעט באף מקום – לבחור איזו קבוצה לאהוד. לבית"ר והפועל ירושלים הותיקות והשורשיות קמו תחליפים מקומיים. הבית"רים שמאסו בקבוצה בליגת העל פתחו את בית"ר נורדיה, ואילו אוהדי הפועל שביקשו לייצר אלטרנטיבה הקימו את הפועל קטמון.
אז מה בעצם ההבדלים בין נורדיה לקטמון? מה מבדיל בין שתי קבוצות האוהדים שצמחו בעיר בשנים האחרונות? לא מדובר בצעד שגרתי בכדורגל הישראלי, ולכן כל כך מעניין לבחון את שתי הקבוצות הללו. ההבדל הכי גדול בין השתיים הוא הגורם שהביא את אותם אוהדים לקום יום בהיר אחד ולהפנות עורף לקבוצתם האהובה.
בקטמון הסיבה המרכזית וגם היחידה ליצירת האלטרנטיבה היא המיאוס שחש חלק ניכר מהאוהדים מדרכי הניהול של היו"ר דאז, יוסי סאסי. הם הביעו מחאה שקטה יחסית לאורך שנים, עד שיום אחד נמאס להם שאיש לא סופר אותם והחליטו להתנתק מהפועל ולהקים אלטרנטיבה משלהם – הפועל קטמון. "לא יכולנו לסבול את ההתנהלות בקבוצה. השתינו עלינו בקשת, ולא רק זה, אלא גם מהמקפצה. החלטנו לעשות מעשה ולבנות קבוצת אוהדים חדשה. לשמחתנו זה תפס, והפועל קטמון הפכה לקבוצה לא פחות רצינית מהפועל ירושלים, אם לא יותר", סיפר השבוע אחד מאוהדי קטמון. ואכן, האלטרנטיבה הפכה לאיום של ממש על המקור. קטמון טיפסה במעלה הליגות, עד שהיום היא משחקת בלאומית, ראש בראש מול הפועל אותה הפועל ירושלים שממנה התנתקו אוהדי קטמון.
בנורדיה, בניגוד לקטמון, מדובר במיזם של אוהדים שמאסו במתרחש ביציעי "טדי". גילויי הגזענות, הגידופים ושירי הנאצה של חלק גדול מאוהדי בית"ר, הביאו אותם להחלטה לסיים את הרומן עם קבוצת נעוריהם ולפתוח את נורדיה. "אני חושב שלא צריך להכביר במילים בנוגע להתנהגות של חלק מאוהדי בית"ר, בעיקר פלגים מסוימים בקהל, והחלטנו שעם כל האהדה והאהבה לבית"ר, אנחנו לא יכולים לתת יד ולהמשיך כרגיל לנוכח ההתנהגות הזאת. נורדיה זאת האלטרנטיבה השפויה שלנו", סיפר השבוע אחד מאוהדי בית"ר שעבר לנורדיה. אלא שבזמן שקטמון הפכה לאלטרנטיבה אמיתית, נורידה מדשדשת לה בליגה ג' ולא ממש מתרוממת. הסיבה לכך נעוצה במקור – בית"ר ירושלים היא עדיין מותג ושם גדול בליגת העל, ועל מנת שנורדיה תצליח לתפוס תאוצה היא תצטרך לקוות שבית"ר תרד מנכסיה, וכך, אולי, על חורבותיו של מועדון האב, תוכל קבוצת האוהדים לצמוח למימדים של שכנתה מקטמון.
