היסטוריה בירושלים! לראשונה, אישרה ועדת שמות רחובות מיוחדת 10 שמות של נשים הראויות להנצחה על פועלן למען ירושלים ובכלל. את המהלך קידמה מחזיקת תיק הנשים בעיר, ד"ר לורה ורטון, ביחד עם ראש העיר משה ליאון, ראש לשכתו, עו"ד ענבר לזר והמחלקה לקידום נשים בעיר בניהולה של הגב' אורלי בן אהרון. את היוזמה לקיום הוועדה הציעה יו"ר פורום מקדמות שוויון מגדרי הארצי, מורן שמואלוף: "בעולם מתוקן הנשים הללו היו נכנסות גם בוועדה הרגילה ולא היינו צריכות להוביל וועדה ייעודית לנשים. איננו מיעוט. אנחנו חלק שוויוני בחברה, וכך גם פועלנו ותרומתו למען ירושלים. אלפי נשות עשייה ראויות ששמן ייחרט ברחובות העיר, וראוי שמעתה חברי העיריה המכובדים יכירו בהן ויוקירו אותן"
השמות שאושרו הערב בוועדה:
רמה סמסונוב – מורה לפיתוח קול, זמרת מצו-סופרן וסופרת ילדים ישראלית. נמנתה על ידי מייסדי התזמורת הקאמרית הישראלית ואף הופיעה כסולנית באופרה הישראלית. נפטרה בשנת 2012.
רבקה ויינגרטן – חלוצת מחדשי הישוב היהודי בירושלים העתיקה. החלה את לימודיה בגיל 16 באוניברסיטה העברית. בין מלחמת העצמאות לששת הימים פיתחה קריירה במסגרת מס הכנסה והייתה לאישה הראשונה ששימשה כ"גובה הראשית" של מס הכנסה במחוז ירושלים והדרום. לימים, על בסיס תיאוריה והיכרותיה עם השטח, צויירה מפת רחובות הרובע היהודי לראשונה. ויינגרטן ז"ל קיבלה בעבר אות יקירת ירושלים על מפעל חייה בהקמת מוזיאון "חצר היישוב הישן". היא נפטרה בשנת 2013
שרה הרצוג– ממייסדות תנועת "אמונה", מייסדת בית החולים הרצוג ופעילה פמיניסטית בקהילה הדתית. נפטרה בשנת 1979.
גאולה כהן– חברת הכנסת לשעבר, ממייסדי תנועת "התחייה", כלת פרס ישראל. בגיל 18 הצטרפה לתנועת הלח"י כקריינית הראשית של תחנת השידור המחתרתית. בשנת 1960 הוציאה את ספרה הראשון "סיפורה של לוחמת", עבדה במערכת "מעריב" והחזיקה תכנית שבועית ברדיו קול ישראל. הישגה הגדול בכנסת הוא "חוק יסוד ירושלים" שקובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. נפטרה בשנת 2020.
חיה רוזנטל-חביליו – לוחמת ומפקדת בקרבות להגנה ולשחרור ירושלים במלחמת העצמאות. בשנת 1944 רוזנטל- חביליו גויסה למחתרת של ההגנה במצרים, ולאחר מכן פיקדה על פלוגה ד' בגדוד 205, אשר תרמה לניצחון במלחמת העצמאות בבירה. נפטרה בשנת 2010.
טרודה דותן – פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים. החפירה הראשונה שלה הייתה בתל בית ירח (חירבת כרך). בשנת 1991 זכתה בפרס פרשיה שימל עבור תרומתה בתחום הארכיאולוגיה של ארץ ישראל, ואף זכתה לפרס ישראל ב1998. היא נפטרה בשנת 2015.
נינה טימופייבה– רקדנית בלט. בגיל 16 הספיקה טימופייבה להופיע לראשונה על במה מקצועית בתפקיד הראשי בבלט "מפצח האגוזים". היא הוכשרה באקדמיה לבלט ע"ש וגאנובה. לאורך שנים לימדה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, בותיכון ליד"א. היא הותירה אחריה מורשת של רקדנים ורקדניות מהטובים שידעה מדינת ישראל. נפטרה בשנת 2014.
רחל צברי– חברת כנסת לשעבר, חברת ההגנה ומהמסתערבות הראשונות, עסקה בחינוך ובזכויות נשים. היא האישה הראשונה ממוצא מזרחי שנבחרה לכנסת מטעם סיעת מפא"י. התגייסה להגנה בשנת 1926. עם הקמת המדינה מונתה למפקחת מטעם משרד החינוך והתרבות וייסדה את בית הספר הראשון ללימודי עברית בירושלים ואף ניהלה אותו. היא נפטרה בשנת 1995.
אלישבע גולדשמידט – פרופסור במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, מחלוצות המחקר הגנטי בישראל. בין פועלה, הניחה את היסודות למרפאה הראשונה בישראל לייעוץ גנטי, בשיתוף בית החולים הדסה. בשנת 1958 הייתה שותפה למחאה נגד קיום כנס מדעי בגנטיקה בגרמניה, שתוצאותיה מעבר הכנס להאג. נפטרה בשנת 1969.
אסתר יוסלביץ' סלפיאן (אירה יאן) – ציירת וסופרת וחברה בקומונת האמנים "בצלאל". נחשבת לציירת העברית הראשונה. למדה ציור במוסקבה ופריז, וכציונית עלתה לארץ עם ביתה בשנת 1906. היא מהמקימות של הגימנסיה העברית בירושלים ובית הספר לאומנות בצלאל. היא נפטרה בשנת 2018.
פלורה (פרחה) ששון – תלמידת חכמים ואשת עסקים ציונית שתקבל אות כבוד, ועל שמה תיקרא כיכר בצומת הרחובות הורקניה וניקנור בשכונת גונן ה'. נפטרה בשנת 1936.
חברת המועצה ומחזיקת תיק מעמד האישה בעיר, ד"ר לורה ורטון: "מאוד שמחה וגאה שהיום אושרו שמות רחובות רבים בירושלים על שמותיהן של נשים פורצות דרך. ישיבת הוועדה לשמות רחוב הוקדשה כולה לשמות של נשים. מדובר בתחילתו של תיקון היסטורי, של הערכה והנצחה של נשים ראויות.אני מודה לכל הציבור שהתגייס למבצע שעשינו. בעקבות פרסום בעיתון וברשתות יחד עם שיתוף פעולה של הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, הגיעו אלינו כמעט מאה הצעות.מדובר בנשים מעוררות השראה מכל האוכלוסייה ובכל התחומים. עכשיו יש לנו גם מאגר שנמשיך לשאוב ממנו כדי להמשיך לדאוג לכך שבכל ישיבה יהיה ייצוג ראוי של נשים.אני מודה לראש העיר ולשכתו, לשותפות שלי במחלקה לקידום מעמד האישה, ליועצת ראש העיר אורלי בן אהרון, למירא חסונה ולשירה פנחס שעבדו אצלי שעות על הפרויקט הזה. וכמובן, לחברתי, מורן שמואלוף על סיוע בקידום המהלך".
הגב' אורלי בן אהרון, יועצת ראש העיר ירושלים לקידום שוויון מגדרי: " אני מברכת היום על החלטת הוועדה להנציח שמותיהן של עשר הנשים המשפיעות הללו בקריאת רחובות על שמן.אני מייחלת כי תהא זו תחילתה של מסורת להנצחת נשים במרחב הציבורי בירושלים. אני מודה לראש העיר ולד"ר ורטון על ההירתמות למהלך. אין ספק שמדובר בהיסטוריה".
מורן שמואלוף, יו"ר פורום מקדמות שוויון מגדרי הארצי: "אני מודה מאוד לראש העיר, גב' ורטון ולמחלקה לקידום נשים העיריה שקידמו את הוועדה הערב והובילו בחירתן של 10 נשים הראויות להנצחת שמותיהן ברחובות העיר ירושלים. בעולם מתוקן הנשים הללו היו נכנסות גם בוועדה הרגילה ולא היינו צריכות להוביל וועדה ייעודית לנשים. איננו מיעוט. אנחנו חלק שוויוני בחברה, וכך גם פועלנו ותרומתו למען ירושלים. אלפי נשות עשייה ראויות ששמן ייחרט ברחובות העיר, וראוי שמעתה חברי העיריה המכובדים יכירו בהן ויוקירו אותן".
המשנה לראש העיר ירושלים, הגב' פלר חסן נחום: "היסטוריה בירושלים! לראשונה הוקדשה הערב וועדת שמות מיוחדת למען נשים ראויות ברחובות ירושלים.
נשים תמיד היו חלק אינטגרלי פעיל בהקמת מדינת ישראל ובניית ירושלים בפרט . הגיע הזמן להוקירן בצורה הולמת. בע"ה נמשיך גם בשנים הבאות בפעילות זו"
היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי והשר לשעבר, צחי הנגבי: "התרגשתי לשמוע על החלטת ועדת השמות לקרוא רחוב בבירת ישראל על שם אמי גאולה כהן, לוחמת לח״י שביצעה בריחה הירואית מכלא בריטי בירושלים, שבה להילחם למען עצמאות ישראל, וחוקקה כחברת הכנסת את חוק ירושלים. מודה לראש העיר משה לאון ולנבחרי העיר על יוזמתם הברוכה."
