רומן אסור בין מרצה לסטודנטית, העולם הקסום והלא מוכר של הגן הבוטני, ההווי של האוניברסיטה העברית. הסטודנט והירושלמי לשעבר עורך הדין בני שטיינברג, הוציא לאחרונה את רומן הביכורים שלו, 'הגן שבפנים' מחבר בין אהבה עכשווית למציאות עתיקה ובין הגלוי לנסתר
באופן אולי לא מפתיע, (בכל זאת מדובר במוסד יוקרתי וותיק), אנשי האוניברסיטה העברית לא ממש התלהבו לקדם את ספרו הראשון של הסטודנט שלהם לשעבר, עו"ד בני שטיינברג. חלק גדול מעלילתו הרי מתרחשת בקמפוס של האוניברסיטה והוא מציג רומן בין מרצה להיסטוריה לבין סטודנטית, עד כי כשפנה בעניין לאוניברסיטה היא אף סירבה לקדם אותו, בטענה שבספר מתוארים יחסים אסורים "המנוגדים לתקנון".
זו עלילתו של הספר: הקמפוס שעל הר הצופים יש גן ירושלמי קסום (הוא הגן הבוטני) ובתוכו כמוסה מערת קבורה עתיקה. אורן אביב, מרצה צעיר להיסטוריה, נוהג להגיע לגן לבדו או עם בנות שהוא מחזר אחריהן. כבר שנים שהוא מתוסכל מקשרים רומנטיים מוחמצים ומחיים אקדמיים בינוניים. יום אחד מגיע לידיו כתב יד עתיק ובו סיפור היסטורי יוצא דופן הנקשר באופן מוזר גם אל הגן המוכר לו. זמן קצר אחר כך מופיעה מיכל, שחוזרת לארץ אחרי שהות ארוכה בניו יורק כדי להשלים את התואר הראשון. הקשר בין המרצה לסטודנטית מתפתח במינואט מהוסס ומתכתב עם הרומן ההיסטורי העולה מתוך כתב היד.
עו"ד שטיינברג עצמו למד 5 שנים במוסד היוקרתי, דווקא חושב שהספר מאוד מחמיא לאוניברסיטה , ולא רק בגלל האזכור של הגן הבוטני הממוקם בה. "שמו שם הספר 'הגן שבפנים' מזכיר את הגן הבוטני שהוא מקום מאוד ייחודי, אבל הם שמרנים שם. קיבלתי מהאוניברסיטה מכתב שאומר שמה פתאום שבין מרצה לסטודנטית יהיו קשרים שהם אסורים בהחלט לפי התקנון שכן הם עלולים להוות הטרדה מינית , תשובה משפטית כזו. ברור שיש דברים שמהם צריך להיזהר אבל האם צריך לפחד ולא לדבר על יחסים שלפעמים קורים?"
– ולך זה קרה? הספר אוטוביוגרפי?
"לי זה לא קרה. בלב הספר עומד נושא של יחסים מהמקום הטוב של הסיפור, שתי הדמויות המרכזיות מחפשות קשר ותקועות בתחום הזה . המרצה אורן בן 35 עם עבר של קשרים חולפים. שני הגיבורים מאוד מסתבכים עם הקשרים שלהם בשיעור הראשון באוניברסיטה למיכל יש 'קראש' עליו אבל הוא לא נענה לה ולאט לאט מתפתחת בינהם מערכת יחסים איטית".
– אם זה לא הסיפור האישי שלך אז מאיפה הרעיון לספר ?
"הגרעין לספר הוא מנושא של חיפוש קשר וכל התהליכים שיש סביבו, 'הלבשתי 'את זה בתוך אוניברסיטה גם על רקע השנים הארוכות שביליתי שם. יש בספר הרבה נוסטלגיה למקום הזה וגם הקשר להיסטוריה, הדמויות הם מרצה וסטודנטית להיסטוריה וזה תחום שהוא אהבה גדולה שלי לכן זה נראה לי נכון גם לשלב סיפור היסטורי בספר, שהוא ההיחשפות שלהם לכתב היד העתיק.
ההיסטוריה נשארה אצלו בגדר תחביב וקשרי אהבה מבולבלים כך נראה הם רק בסיפור שכן שטיינברג (49) הוא עורך דין נשוי פלוס שלושה יליד ירושלים וכיום מתגורר ברמת גן, אשר שימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למנהל. גדל בבית מלא ספרים וגם אימו כתבה ספר קטן על מה שקרה לה בתקופת השואה. המסר בבית היה פולני למהדרין : ספרות והיסטוריה זה נחמד כתחביב אבל לא באמת מקצוע. שטיינברג ניסה לשלב את התחומים האלה בחייו אבל בסוף בחר בלימודי משפטים. כל השנים המשיך לכתוב למגירה ו'הגן שבפנים' בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר הוא רומן הביכורים שלו (ניתן להשיג בכל רשתות הספרים הגדולות).
– הספר מתמקד בירושלים כי גם כיום אתה מרגיש מחובר לעיר ?
"זה מורכב, אהבתי לחיות בירושלים אבל אני לא יודע אם יכולתי לחזור לשם מבחינה חברתית, זו עיר לא פשוטה, המרקם החברתי של העיר מאוד טעון אבל הייתי רוצה לבקר בה יותר. הספר הוא מאוד ירושלמי ונוסטלגי ומתאר את החיים בירושלים מבחינתי, שהם מורכבים. מי שמחובר כמוני לתוכן יהודי חש את זה בכל פינה, בירושלים יש תוכן יהודי רב, גדול ומשמעותי היסטורי וגם לא יהודי. בירושלים יש עולמות שלמים שאנחנו לא מודעים אליהם, למשל בספר יש פרק שמתאר מפגש עם עם מנזר פרנציסקני בעיר העתיקה.
"הגן הבוטני בהר הצופים זה מקום שתמיד הדהים אותי, הרבה סטודנטים רצים הביתה אחרי השיעורים ולא רואים את מה שיש שם, הממצאים הארכיאולוגים למשל, הוא הוקם בשנות ה-30 עוד לפני קום המדינה. אגב, הגן היה אמור להיות איפה שהיום הר הרצל, קברו שם את אוסישקין ופינסקר והתכוונו לקבור את כל גדולי האומה אבל אז החלה מלחמת העצמאות, הר הצופים נותק כי היה מסובך להגיע לשם ואז נבחר הר הרצל במקום. בכלל, אני חושב שמי שאוהב היסטוריה ייהנה במיוחד מהספר, יש בו שיח בין הדמויות וסיפור בתוך סיפור, גם הסיפור ההיסטורי פה לא כל כך מוכר והוא יכול להדהד גם לתקופה שלנו".
