'אבות באדום' הם ארגון כלל ארצי של אבות שעברו הליכי גירושין כואבים ומצאו עצמם מופלים בידי המערכת. אחת ממובילות המחאה היא בכלל אישה שהייתה עדה למקרה טרגי של אב שלא יכל לשאת את "היאוש והעוול שנעשה לו". במוצ"ש פגשנו אותם בעת שערכו מפגן מחאה ברחובות תל אביב
מי שהגיע במוצ"ש האחרון לשרונה מרקט לא היה יכול שלא להבחין בקבוצת גברים לבושה בסרבלים אדומים , מסכות לבנות לפניהם ואזיקים לידיהם ורגליהם. ובכן לא מדובר במיצג אומנותי או מחווה לסדרה 'בית הנייר'. מדובר בקבוצת המחאה ההורית 'אבות באדום' שבשנים האחרונות מנסה בדל כוחותיה לעלות למודעות את העוול והסבל שנגרם לאבות שנמצאים בהליכי גירושין. את המחאה הובילה באופן מפתיע אישה בשם אפרת פרנס "אני ההוכחה שאין זה מאבק מגדרי אלא מאבק על צדק ושיויון. זוהי מחאה של אבות בהליכי גירושין שצועקים את העוול שהמערכת מעוללת להם כמו בתי המשפט, בתי הדין הרבניים, מרכזי הקשר ושירותי הרווחה. אותם ארגונים לא מאפשרים לאבות את הזכות הבסיסית להיות אבא".
בתהלוכת המחאה שמעוררת תגובות בקרב העוברים ושבים החל 'זה מזכיר לי סרטי אימה" ועד לתגובות תמיכה כמו "תעלו איתנו לכנסת בשבוע הבא" מפציר בהם אחד המוחים של מתגדי התו הירוק שהגיעו לכיכר הבימה. בקרב המוחים ישנם אבות צעירים שלא זכו לראות את ילדיהם בעקבות הליכי גירושין שעלו על שרטון ומצבים של ניכור הורי ועד למורה דרך מהדרום שזועק את כאבו "אותם אבות" מסבירה פרנס, "חווים ניכור הורי שאין עליו שום ענישה. וכן, אנחנו דורשים החמרה של הענישה מקנסות ועד לאיום במאסר". עוד נושא כאוב איתו מתמודדים האבות הוא 'תלונות השווא'. וגם פה הם דורשים התערבות של גורמי האכיפה והתייחסות רצינית של הערכאות המשפטיות.
נושא נוסף שנדמה לי שותפים לו רבות מהאבות שנקלעים לפירוק התא המשפחתי הוא עניין המזונות, "היום שהשכר בין נשים לגברים משתווה ולעיתים נשים מרוויחות יותר אנחנו דורשים שיויון במזונות. הנשים כיום כבר לא מרוויחות כמו באותם ימים שהחוק חוקק" מסבירה פרנס.
פרנס הגיעה למאבק בעקבות מקרה מצער לו הייתה עדה, "אני אם לשלושה והתגרשתי בטוב, אני ביחסים מצוינים עם הגרוש ואנחנו משפחה לכל דבר. הייתי חברה בקבוצה של גרושים וגרושות ואחד האנשים שם שהכרתי באופן אישי שלח יד בנפשו לאחר שבמשך חמש שנים הוא חווה תלונות שווא, ניכור הורי הוא עבר הליך מאוד קשה במשך חמש שנים. אני זוכרת ששבועיים לפני אותו מעשה טרגי הוא ביקר בביתי וסיפר לי עד כמה הוא נואש ושאין טעם לחייו. שהוא כבר לא מסוגל יותר שלא לראות את הילדה שלו ושהוא קורס תחת הנטל הכלכלי. כשהוא דיבר איתי על זה היה לי קשה לעכל את זה כי אני ביחסים טובים עם הגרוש שלי". כשאותו בחור מיואש שם קץ לחייו פרנס הבטיחה לו מעל קברו שהיא תעשה כל מה שהיא יכולה כדי שמקרים כאלו לא יחזרו שוב, "הפעילות שלנו היא לעוול שנעשה לנשים או לגברים. אותנו לא מעניין המגדר אם כי אנחנו בעיקר מתייחסים לעוול שנעשה לגברים מצד הרשויות. אני מגדירה עצמי פמיניסטית נקייה ואין לי אג'ינדות להיות מעל מישהו". אחד הנושאים שפרנס מדברת עליו הוא חוסר התמיכה שזוכים לו גברים שמושלכים מביתם, "לגברים אין קו חם שעוזר להם או מקלט שימצאו בו מחסה. הגברים נתונים לחסדיהם של אחרים במידה והם יוצאים מהבית וזקוקים לתמיכה נפשית".
אליעזר שור מהקריות הוא דוגמא לאב שמצא עצמו נאבק ברשויות וזכות שלו לפגוש את ילדיו, "בעקבות הליך הגירושין מצאתי את עצמי מושלך לרחוב ואינני יכול לפגוש את ילדיי בגלל עדויות שקריות אז אני רוצה לומר לילדים היקרים שלי 'אבא נלחם עבורכם".
https://www.youtube.com/watch?v=4ZvDEJ36YZA
