בחיי שרציתי לכתוב על מחאת המכנסונים שתפסה אותנו השבוע. גם המקרה עם הילדה מפתח תקווה, שבשל קשיי שפה (ואפס יצירתיות של צוות ההוראה) הסתובבה עם תחתונים במשך חצי יום בבית הספר, הטריד את מנוחתי. למרות שאני נחשבת כמי שמקדמת ערכים כמו שוויון מגדרי, העצמה נשית וקידום נשים לעמדות מפתח בחברה- הדעה שלי לא הייתה פופולארית כל כך בנוגע למכנסונים, כן בנוגע לילדה, אך כיוון שכתבתי מסריי תחת כל עץ רענן, החלטתי שמיציתי את הדיון בנושא. אין לי עוד מה להוסיף.
ועלו לי בראש עוד נושאים לכתוב עליהם: משפט נתניהו שנפתח בבוקר; הממשלה המנופחת; כמות הנשים המועטה בתפקידי מפתח בכנסת ובממשלה; הקורונה. אבל אז תפסה את אוזניי אמירה, אומללה יש לציין, של ראש העיר ירושלים, משה ליאון, בראיון ל"קול ברמה" שאם הרפורמים רוצים להתפלל אז לא בכותל. כמה שעות מאוחר יותר נשא אותו ראש עיר נאום "חוצה לבבות" ואמר כי מתפקידו "לדאוג לכלל תושבי ירושלים". מקסים, לא?
ובכן, אולי הם לא בחרו בו, אבל הקהילה הרפורמית הינה קהילה יהודית מאד חזקה, עם גב רפורמי של תומכים ותורמים מחו"ל, שלדעתי לא כדאי לעצבן- בטח ובטח לא מפיו של ראש העיר הקדושה ליהודים בתפוצות. אני לא יודעת אם זו עייפות מהיום העמוס בשנה, עבור ראש העיר ירושלים, אבל גם כשניסה להסביר את מילותיו, אחר כך, בראיון לערוץ 20, הוא לא ממש הסביר: "אם מתפללים בכותל אז לפי מנהג המקום". הוסיף חטא על פשע.
אני לא משתייכת לקהילה הרפורמית. אני אדם מסורתי, שבאה ממשפחה עם שושלת ירושלמית שורשית וערכית, עם סקאלת יהודים על זרמיה השונים- חרדים, חרד"לים, דתיים לאומיים, מסורתיים, חילונים וכן, רחמנא לצלן, גם אתאיסטים. את כולם אני אוהבת באותה מידה. הם מגוונים לי את חיי ומעשירים אותם. מעולם לא חשבתי שבן משפחה אחד שונה מהשני או קצת פחות מהשני.
משה ליאון אומנם נבחר בקול תרועה על ידי מגזר מאוד מסוים, כשבגבו נושפים קולות פוליטיים חזקים עם מטרות ואינטרסים מובהקים, אבל בסוף הוא צריך לדאוג לכולם, בדיוק כמו שאמר בנאומו, ערב יום ירושלים. עזבו לרגע, שעיני כל העולם נשואות לירושלים, ויש לו תפקיד ממלכתי הרבה יותר מעוד ראש עיר. כל אמירה שלו, כל אישור שהוא נותן, כל חתימה שלו- הכל עובר בסריקה אצל מנהיגי העולם וזה משפיע ישירות על המצב המדיני במדינת ישראל כולה.
לכן אסור לו להיות נמהר ופזיז. עליו לחשוב על כל אמירה לתקשורת עשרות פעמים, להבין מה משמעותה וללמוד את הנושא. גם ההצהרה שלו, יום קודם לכן השבוע, כי הוא בעד להעניק אזרחות ישראלית מלאה לכל דורש מתושבי מזרח העיר, לא בדיוק הייתה מלאת חשיבה. אם חשבת לרגע שזה יביא לך עוד בוחרים בעתיד, הרי שתתבזה: תבוא מברך ותצא מקלל. הערבים ינהרו לקלפיות בהמוניהם. פעם הבאה תתייעץ עם גורם בכיר ומנוסה ממך, נגיד, ראש הממשלה.
ונחזור ליהודים הרפורמים, אני מזכירה לראש העיר שלא מעט נוצרים מגיעים לכותל היהודי, באים, נושקים, מתפללים אליו, מניחים פתק. אף אחד מהם לא נשרף והכותל לא התמוטט (טוב, כמעט). כדי להשיב את התיירות העצומה של ירושלים ולשקם את העיר הגדולה במדינה מחורבותיה, עליך למעט בראיונות מפלגים לתקשורת ולפנות לעשייה בשטח.
עזוב את הפוליטיקה שהביאה אותך לכס המלכות ותחשוב כמה פשוט יהיה לזכות בלבם של תושבי ירושלים שמעולם לא בחרו בך- היהודים הרפורמים, למשל, או בעלי העסקים והמסעדנים שקורסים. ותלמד מחברת הכנסת לשעבר, נאוה בוקר- שלא יכניסו לך שום דבר לפה שלא ראית בעצמך איך מכינים.
