ביום שלישי הקרוב תקיים השדולה בכנסת למען הלהט"ב בישראל יום שיוקדש לנושא זכויותיהם של חברי הקהילה הגאה מכל פן אפשרי- יחס הרשויות כלפיהם; שילובם בצבא וכיו"ב. המצב היום שבני זוג חד מיניים לא יכולים להתחתן וגם לא ממש יכולים לאמץ או לעבור תהליך של פונדקאות בארץ. כן, שנת 2017 וולקאם.
האם תהיה אי פעם דרך שבה מדינה שבה 3 דתות דומיננטיות, שבכולן נטייה חד מינית היא חטא, תצליח לחוקק חוקים שיטיבו ויקבלו את חברי הקהילה הגאה? ועד כמה רחוק נלך עם זה? הרי נשואים אזרחיים יביאו גם להתבוללות, הלא כך? עד כמה רחוק נלך עם העידן המודרני ונבין שיש כמה סוגי משפחות שנוצרו עם השנים ונצליח לגרום לשינוי שיוביל להן להשתלב באופן מלא בחברה? אבל צעד אחד קודם, איך אנחנו גורמים לילדינו ולאנשים בחברה להתחיל ולקבל את השוני הקיים בין האנשים ובין נטיותיהם המגדריות, ולנסות, ולו במעט, להפסיק עם הסטיגמות והבריונות וההסתה?
יש לי חבר טוב ממש שהוא טרנסג'נדרית בסתר. למה בסתר? תגידו לי אתם. יתרה מכך שהיא (כן, היא) אוהבת גברים וחרף העובדה שהיא ממשפחה דתית היא גם יצאה מול המשפחה והחברים מהארון. "נו, אז עכשיו זה אמור להיות קל, לא?" חלקכם בוודאי יאמר, "החלק הקשה עבר". ובכן, לא ולא. כי נשארו אותם אנשים שעדיין לא מקבלים אותה. תתפלאו, גם בקרב הקהילה הגאה. לא כל ההומואים מעוניינים לצאת עם טרנסג'נדר והיא, מה לעשות, לא ממש בעניין של טרנסג'נדרים אחרים. אז מה עושים? חיים. כי אין דרך אחרת. עד שיימצא ה"אחד". כן, אותה בעיה של הרווקים רק קצת שונה. קצת הרבה.
ולאחרונה הכרתי את האדם הכי מיוחד בקרב חבריי מהקהילה- קאזם, או כפי שהוא קורא לעצמו – עידו. הומו, ערבי ומצביע "הליכוד". כן- הוא שובר לכם כל סטיגמה שיש לכם מכל זווית אפשרית. בחור מדהים שזנח משפחה עשירה למדיי מהצפון לטובת חיי הבוהמיה התל אביביים. אלה היחידים שמסוגלים להכיל ולקבל את מי שהוא. טוב, לא רק הם אבל בעיקר. ולמה שקאזם יחליף את שמו משם ערבי מובהק לשם יהודי אשכנזי כזה? למה שיצבע שיערו לבלונד? כי הוא רוצה להרגיש חלק. הכי חלק שיש מהחברה הישראלית האליטסטית שקיימת פה בישראל. כי גם בקרב ההומואים לא קל לקבל ערבי ועוד מצביע "הליכוד". איזה באסה איתו.
מתי נבין שאין תבניות וכולנו שונים ובעצם דומים רק בדבר אחד- ברצון שיקבלו אותנו לאינשהו. שנהיה חלק ממשהו. שהחוקים יחולו עליי באופן שווה. שאני אוכל לממש את אותן זכויות. שאוכל ללכת גאה במי שאני ובאיך שאני נראה ולא משנה מאיפה באתי ובאיזו דרך בחרתי?
ולצד השני- חברי הקהילה הגאה עצמם- אני יכולה רק לומר דבר אחד: תהיו מי שאתם ושימו… (אתם יודעים מה). מה איכפת לכם מה אומרים? גם אני בתור ילדה אני סבלתי מבריונות בגלל הרצון שלי ללמוד או בגלל העדה שלי או בגלל המראה שלי (הייתי משקפופרית עם שיניים בולטות). זו הייתה בחירה שלי להתעלם ולהמשיך לחייך. כן, שיניתי מראה- הורדתי את המשקפיים ועשיתי גשר בשיניים אבל זה רק כי בעיניי עצמי הרגשתי את הצורך לשינוי. ביטחון עצמי תמיד היה לי וזה רק הוסיף מעט להרגשה הטובה שלי. שלי ושלי ושלי. כי מי יותר חשובה חוץ ממני? מי חשוב חוץ מאתם עצמכם?
תעשו מה שטוב לכם ובעזרת השם (כן, בעזרת השם) נוכל לחייך לעולם ולהוביל לשינוי- גם חקיקתי- לטובתכם ולטובת הכלל כדי שנוכל לקיים כאן חברה הטרוגנית, צבעונית ואדירה שעמוסה בכל טוב, ושנהיה לגאות ולא לשפל.
