הירושלמית: הכול אני יכול בחופש הגדול

צילום: ינון שרגא

תקראו לי חנונית, בוקית, או כל כינוי אחר, אבל החופש הגדול בשבילי לא היה כזה כיף. חודשיים שלמים שאני יכולה לסכם בהתמזגות עם ספת העור עד כדי כאב חד בהתפלחות ממנה. גדלתי בעידן של ערוץ 1, ויש שלב (שקורה די מוקדם) שאתה ממש ממצה את כל פרקי "פלאי קלעים" ו"פרפר נחמד" אחרי 4 שידורים חוזרים ביום. יצאנו לשחק, יצאנו לחברים, יצאנו לטייל, שטפנו את הבית, הקמנו אוהלים מכמה שמיכות והאזנו לדידי הררי. ביחד זה לקח שבוע- אז מה אתה אמור לעשות ביתר 7-8 השבועות שנותרו?

בגילאים המוקדמים כמובן שהלכנו לקייטנות. אולי אני אעצבן אתכם אבל אני לא ילדה של ארטיקים דביקים, לחמניות שומשום מעוכות ומגלשות מים עם דשא ואדמה דבוקים לך על הברכיים. זו הסיבה שמיציתי מאוד את הקייטנות אחרי כיתה ה' (אפיזודה מעניינת מהקייטנה הזו: באירוע סיום הקייטנה הזו הגיע להופיע הזמר אדם. אני וחברותיי לקייטנה התיישבנו על שפת הבמה כשהוא הופיע. הזמר כנראה התבלבל וחשב שאני אחת המדריכות, בנות ה-16 וה-17, לקח את ידי והתחיל לרקוד איתי על הבמה תוך כדי שהוא שר. כן, זה קרה).

אז התחלתי לכתוב. אני מאמינה שזה העסיק אותי די הרבה זמן. יש היום עשרות יומנים, סיפורים קצרים, שירים ותיעודי חיי היום-יום שלי שנכתבו למגירה ולפעמים גוללתי בפני חברים ומשפחה. 60 יום. זה פשוט מטורף לשרוד את זה בלי מעש. 60 יום של שירים ב-MTV ומצעדים בערוץ 9 הישן (המצעד של נטו- מישהו זוכר בכלל?).

לאט לאט הגיע המגסון- משחק הטלוויזיה הראשון שלנו. סופר מריו היה הגבר היחיד שנהניתי לשחק בו (צחוק עד השמיים-קריצה-קריצה). ואז הגיע המחשב, ובגדתי במריו עם הוגו. וכשזה נמאס עליי, ביליתי הרבה זמן משחקת סוליטר במחשב (אני מרגישה שעברתי עד כיתה ו' כברת דרך ההולמת עקרת בית נואשת- מגבר חיי, למאהב לטיני ועד למשחקי קלפים. איזו התדרדרות).

אני גם טיפה מרחמת על ההורים. אם הילד בן 8 או 9 אז ניחא, הוא מסוגל להתמודד עם החופש (בנים עושים את זה יותר נפלא מבנות- רק תנו להם 24/7 משחקי כדור או מחשב כלשהם והם מסודרים), אבל כשהם ממש קטנים אז צריך כל הזמן לחשוב על דרכים יצירתיות להעסיק אותם. היום זה יכול להסתכם בטאבלט עמוס לעייפה במשחקי-שקר-כלשהו, אבל גם זה כבר משעמם באיזשהו שלב. כאן נכנסים הלגו והפלסטלינה והגבס לפעולה. וגם כשהם ממש גדולים אתה צריך לדאוג שהם לא יבלו חודשיים עם סיגריות, סכינים, אלכוהול והקאות. מתיש (בגלל זה אני מאמינה שהזמן הסקסי ביותר להיכנס בו להריון הוא אחד בספטמבר. לא תשכנעו אותי אחרת).

ברור שהיום, אם תעניקו לי חודשיים חופש… הו, הדברים שאני יכולה לעשות ולהגיע אליהם: טיסות לחו"ל; שיזוף עד נמשים חדשים; הייתי הולכת ללמוד לבשל אצל המומחית מספר 1 (אימא); הייתי קוראת ספרים, ועל הדרך- מתחילה לכתוב אחד; הייתי מפתחת רעיונות שיש לי; הייתי עושה ספורט; הייתי עושה שופינג ותורמת את כל הארון; הייתי  סוף-כל-סוף קוראת את כל קטעי העיתונות המעניינים שאספתי בשנה האחרונה ונערמו בפינת חדרי. הייתי רואה סרטים; מנסה מסעדות חדשות; נוסעת למקומות חדשים בארץ…אח, אין כמו דמיון מופלג בסגנון פרסומת לפיס… אבל חזרה למציאות: בינינו, הכול שקר. אתם, וגם אני, יודעים היטב שאם תתנו לי חודשיים חופש מתנה, באופן בלתי נמנע אני והספה שוב נתמזג לנו יחד. חופש נעים לכולם.

13652586_10154277291079280_708753579_n

תגובות

להשאיר תגובה