בשלישי, תחילתו של חג הפורים  נפתחה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים התצוגה 'על הפנים' שמורכבת כולה ממסכות של אנשים פרטיים: התצוגה הינה חלק מפרויקט 'קהילה אוצרת' בה המוזאון קורא לציבור לנער את האבק מעל האוצרות השמורים במגירות, בעליות הגג ובקופסאות, ולהצטרף לתצוגה ייחודית מסוגה המורכבת מחפצים אישיים. 

בפעם הראשונה, הציבור הוא זה שמציג את אוצרותיו במוזאון. בתצוגה הייחודית שנפתחת כעת,  מוצגות מסכות מכל היבשות, עתיקות ומודרניות, מאוספים חובבים ועד למקצוענים אשר ילוו בהדרכות ופעילויות ייחודיות.  

מסכות שימשו את האדם משחר ההיסטוריה. תפקידן השתנה בין תרבויות והן נכרכו במסורות עתיקות – טקסים, אמונות ומנהגים. המצרים נהגו להניח על פני המת מסכה לשם הנצחתו בעולם המתים; ביוון הקדומה שימשה המסכה את שחקני התיאטרון כדי להציג דמויות שונות במחזה. באפריקה המסכה משמשת תחפושת בטקסים רוחניים, ובמקסיקו עוטים אותה בחגיגות "יום המתים". לדברי ד"ר עדית קמחי מנהלת מחלקת החינוך של המוזאון ומנהלת פרויקט קהילה אוצרת המסכה היא חפץ בעל עוצמה: בכוחה להסתיר זהות, לשמור על פרטיות, לאפשר אימוץ של זהויות אחרות, להחצין היבטים נסתרים באישיות או לזרז השתייכות חברתית. בימי הביניים החלו יהודים להתחפש ולעטות מסכות בפורים. אף שתחילה עורר המנהג התנגדות בקרב הרבנים ומנהיגי הקהילה, עד מהרה הוא התקבל והפך לחלק בלתי נפרד ממנהגי החג.

 הציבור הרחב מוזמן להגיע ולהתרגש מתצוגה של מסכות מגוונות דרך הדרכות, פעילות עצמאית לילדים ולכל המשפחה, סדנאות יצירה ופעילות המתכתבת עם תערוכת הקבע של המוזאון. "קהילה אוצרת מזמנת למשפחה חוויה איכותית, מפתיעה, קוראת לשיח ער עם הילדים המתקשר גם לחיי היומיום בארץ וברחבי העולם, מנהגי עברו ותרבות עכשווית, שכן יש קשר בין מסכה למסך", אומרת ד"ר קמחי, "בנוסף, תצוגה זו נוגעת בתחומי יצירה, אסתטיקה, חומרים ומלאכות. במיוחד לקראת פורים – זוהי הזדמנות ללמוד נושאים שונים המרוכזים סביב המשיכה המיסטית שיש לבני האדם למסכות בדרך של שיח חי". חלק מהמסכות שמוצגות – אוסף מסכות משה דיין משנות ה-60, מסיכה סינית שימשה את האופרה הלאומית בסין בתקופה שזו נפתחה למערב, מסכות אפריקאיות, מסיכות מפסטיבל המתים במקסיקו ועוד".

 קהילה אוצרת היא סדרת תצוגות חדשנית בהן משתנה תפקידו המסורתי של המוזאון כמוסד המציג את אוספיו להנאת הציבור. פנים רבות לאספנות הפרטית: ישנם אנשים השומרים בביתם פריט אחד בעל משמעות; אחרים מלקטים במשך שנים חפצים המזדמנים להם, ויש שמשקיעים מזמנם, מרצם וכספם כדי למצוא פריטים נדירים, ונעשים מומחים לעניין. ב"קהילה אוצרת" מזמינים את הציבור להציע את חפציו וצוות ההיגוי בוחר מתוכם את המתאימים ביותר לתצוגה. כך נחשפים הסיפורים הקטנים-גדולים שמאחורי החפצים המושאלים והם מוגשים לציבור הרחב.

 

תגובות

comments