30 בהמשכים (2)

צילום: ינון שרגא

קמתי בשבת בבוקר, יום אחרי יום ההולדת שלי, צופה עם חברי הטוב מזה 17 שנים ב"נילס הולגרסון" (כי יש דברים שיישארו לנצח!), והרי זה פלא- השמיים לא נפלו, האדמה לא רעדה, אש לא כילתה הכול, ומים- לא הציפו כל מה שנקרה בדרכם. קמתי מחויכת, שבעה, מרוצה ויותר מכל- אסירת תודה. אסירת תודה על האנשים המדהימים שהתרכזו סביבי לסוף שבוע אחד מדהים. שערכו, סידרו, ארגנו ובעצם- יצאו מגדרם בכדי שהמעבר הזה, לגיל 30, יהיה קל ופשוט עבורי. והוא היה כזה!

אז אחרי מסיבת (הפתעה) שנות ה-90, וסוף שבוע עמוס תענוגות, אני מפסיקה לסכם ובוחרת לשתף אתכם בכמה תובנות שילוו אותי אל העשור הבא שלי:

  1. אמת. תאמרו את האמת. תמיד. לכולם. בכל מצב. ללא פשרות. גם אם קשה לי לשמוע את האמת, אני תמיד מעריכה שאומרים לי אותה, ויודעת כי אני מוערכת על אותה התכונה בדיוק. האמת משחררת, האמת מורידה המון מסכות והאמת מגלה את טיבו האמיתי של האדם. תשתמשו בה.
  2. אמונה. תאמינו בעצמכם ותאמינו בעשיית טוב. כתבתי על זה טור שלם אז אני לא אחפור, אבל היא עמוד השדרה שלי, היא הקסם בחיי. היא השביל עם האבנים הצהובות.
  3. אינפנטיליות. לפני שאני כותבת את התובנה הבאה אני חייבת לספר אנקדוטה קצרה: לפני 11 שנים עברתי מיונים לקורס קצינים. אחד השלבים היה ראיון עם קצינת כוח אדם (או משהו כזה עם שם מפוצץ שרק צה"ל יכול לתת). נכנסתי אליה לראיון והיא שאלה אותי: "אם היית דמות – כל דמות- מי היית?". לא חשבתי הרבה ועניתי: "פיטר-פן". עיניה נפקחו בתמיהה: "מדוע?". ידעתי שעוד לא נתנו לה תשובה כזו בעבר. עניתי, מבלי להסס: "פיטר-פן הוא ילד שעוד לא התבגר, אבל הוא אחראי כל כך לשלומם של הילדים שסביבו, והוא מגן עליהם בכל מצב. זו אני". הקצינה חייכה, ואני התקבלתי שבוע לאחר מכן לקורס קצינים.

אז התובנה מכאן היא שזה בסדר להתבגר ולהסתכל קדימה, אבל תמשיכו ותטפחו את הילד/ה שבתוככם. הם שומרים על חוש ההומור ומכניסים קלילות וגמישות לחיינו.

4. אהבה– כן. לא בכל מחיר! זה לא אומר להיות שטחיים ולפסול אדם על אוזניים מחודדות מדיי או אף פחוס מדיי. או אם הוא לא פתח לך את הדלת של האוטו, והיא לא הציעה אפילו לשלם את החשבון. זה אומר לבנות מערכת יחסים (כל מערכת יחסים- אפילו זו עם ההורים) על אמון ועל מספר רב של מכנים משותפים ככל האפשר: תחביבים, אוכל, מוסיקה, סרטים, ספרים או אמונות.

זה לדעת שאנחנו מוכנים להתפשר עבור אותו בנאדם שאנחנו אוהבים, אבל לדעת שהוא יקבל את העקרונות ה"בלתי-ניתנים-להזזה" שלנו (ולקורא דודו אהרון- אם זה כזה קשה, זה רק יאמלל אותך! רק אומרת).

5. אימא ואבא. הקשיבו להורים שלכם. נקודה. אין גיל להפסיק עם זה. אין מספיק ניסיון להדוף את הצעתם ועצתם. ב-90 אחוזים מהפעמים הם צודקים. ב-10% האחרים הם פשוט לא יודעים את כל הסיפור.

אני כותבת את המילים. אחר כך קוראת אותן. ואז ממשיכה לכתוב ויודעת- כל אלה ליוו אותי בחיי וימשיכו ללוות אותי הלאה, עם יכולת השתפרות תמידית. ודבר אחרון – תהיו גאים בעצמכם! בכל שלב ושלב בחיים שלי היו רגעי משבר, אבל הדרך הכי טובה לצאת מהם הייתה להסתכל אחורה ולומר: "וואו! אני עשיתי את כל זה?". כן! ובדרכי שלי.

12650264_10153851444649280_701533255_n

תגובות

להשאיר תגובה

*הכנס את הקוד בתמונה כדי לשלוח תגובה