כדי לא להלאות אתכם במשך טור שלם, אני אכתוב כבר את דעתי האישית: ישראל לא זקוקה לשידור ציבורי. זה לא עבד וזה לא עובד וככל הנראה לעולם לא יעבוד. נכון, בין השדרנים והתחקירנים והתכנים המוצעים לנו יש כמה נקודות אור, אפילו לא מעט, אבל אין סיבה שבעידן המדיה והאינטרנט וריבוי הערוצים העם ייאלץ לשלם לערוץ שבכלל לא מייצג את העם.

נכון, ביבי הגזים- ללכת הלוך ושוב עם הדעות שלו ולשגע מאות עובדים (כולל אלה שחתמו בתאגיד החדש( בנוגע לעתידם – לא קול בכלל, אבל עם זאת אני מאמינה שיש מקום להתחרט על החלטות שגויות ועל טעויות שעלולות לגרום נזק רב יותר בעתיד. אגב, ככל הנראה הסיבות שבגינן אני חושבת שצריך לבטל את השידור הציבורי שונות מאד מאלה של ראש הממשלה, אני מאמינה בשוק חופשי והורדת מסים, ולביבי "יושב" שמנהלי התאגיד החדש יהיו שמאלנים ופחות מגויסים למדיניות הממשלתית, כלומר, פחות נאמנים ליד שמאכילה אותם.

וזה כואב, באמת, שעשרות יאבדו את עבודתם מהמהלך החדש (כן, גם מההסכם החדש יהיו מי שיפסידו בסופו של דבר), אבל בשורה התחתונה השידור הציבורי לא עבד בשביל הציבור אלא הוא מורכב מאליטה תקשורתית שמרנית. אם מדובר בשידור ציבורי אז למה אני לא מפרסמת שם? אני משלמת מכספי שלי אז למה אין לי עדיפות לעבודה שם ובמקום זה הג'ובים עוברים בירושה מאב לבן? ואיפה בדיוק התקשורת החופשית אם תחקירני רשת ב' וערוץ 1 מנפים לי חדשות וקובעים מה כן ומה לא חדשות?

הטלוויזיה שלנו לא צריכה להיות ברשות המדינה. אם אכן כך היה הדבר, היינו צריכים להצביע על כל סדרה שהופקה, על איך ייראו החדשות ואיזה צליל ייפתח את המהדורה. יכולנו גם לבחור מה השדרנים ילבשו ואיזה צבע שיער יהיה להם. נכון שזה נשמע פתטי? ובכן, כך גם השידור הציבורי.

אתם יכולים לקרוא לזה רשות השידור, תאגיד, כאן או שם, זה לא משנה- מדובר בשידור פרטי, אפילו פרטי מאוד, תחת עול המסים שלכם ושלי. עובדה קיימת היא שמרגע שנכנסו למגרש חברות הכבלים והלוויין, ונפתחו עוד ערוצי תקשורת, יש לנו, הצרכנים, יותר בחירה. יותר בחירה בצריכת תכנים ויותר בחירה בפרסום. עלויות הפרסום בערוצים ירדו משמעותית ובמקביל אפשר לברור בכל רגע נתון במה אנחנו רוצים לצפות.

זה המהות של תחרות חופשית: להוביל לעוד השקעות פרטיות ויוזמות תקשורתיות שיובילו ליותר תעסוקה יותר ולאפשרויות רחבות יותר עבורנו כקהילה וכבודדים. עוד ערוצים נישתיים וגם משולבים. עוד אקטואליה. עוד בידור. עוד יצירה מקומית. עוד ועוד ועוד. שפע תקשורתי ותרבותי. הנה עוד יתרון- הממשלה לא תוכל להתערב לכם מי יעמוד בראש הפירמידה. תוכלו להעסיק את מי שאתם רוצים ולחשוב על אילו תכנים שבא לכם, בכפוף לרגולציה ופיקוח נמוכים יותר.

תיזמו ערוץ לרוסים, לאתיופים, לערבים, לצרפתים. תיצרו סדרות לשמנים, לרזים, לאנשים עם מוגבלות, לאנשים עם שיער שחור ועיניים כחולות, לרוסים שהם אתיופים שהתאסלמו והפכו לאישה. מה זה חשוב מה תעשו, העיקר תיזמו ותייצרו טלוויזיה איכותית שלא נתונה למסגרת אחת מקובעת. ואם זה יהיה זבל ותת רמה? אז שיהיה, בסופו של דבר אנחנו נבחר אם לראות או לא והיצרנים יבינו שזה לא משתלם להם ויפסיקו לייצר תוכן כזה. מבינים כמה זה פשוט? או במילים של המשורר ג'ורדי ג'ורדליש- קלללל.

צילום: ינון שרגא
צילום: ינון שרגא

12 הערות

להשאיר תגובה

*הכנס את הקוד בתמונה כדי לשלוח תגובה