תכירו את "פרויקט ידיים", המיזם הירושלמי שבא לעזור בשיפוץ בתים לטובת אלו שאין להם

"פרויקט ידיים" הוא פרויקט ירושלמי שפועל מזה כשנתיים ומאגד מתנדבים שיפוצניקים, "הנדי-מנים" אשר יוצאים בקבוצות לשפץ בתים של נזקקים. הפרויקט שקיים כמובן ללא מטרות רווח ומופעל על ידי מתנדבים ותורמים בלבד, קיבל תהודה ומענה שאף אחד לא ציפה לה, שואף היום ליצור קשר עם כמה שיותר עיריות ולהתרחב לשאר חלקי הארץ.

"לפני כשנתיים וחצי הקמתי את הפרויקט בהשראת סבא שלי, מנחם מוזס ז"ל", מספר דוד מוזס, מקים הפרויקט אותו הוא מנהל ביחד עם יאיר מאיר.  "הוא היה אדם שידע לבנות הכל בשתי ידיו, איש מוכשר וצנוע שבמשך שנים עזר לאנשים סביבו וסייע בעזרת הכישרון שלו לנזקקים". לאחר פטירתו,  הבין מוזס שיש לו יכולות דומות ואפילו כמה חברים עם יכולות שכאלה, והחליט לקחת את הפרויקט צעד אחד קדימה. "הרעיון היה ליצור מסגרת התנדבותית לכל אותם חבר'ה הנדי-מאנים שרוצים לתרום". בתחילה פנה מוזס, כבאי במעלה אדומים, לחבריו הכבאים והם התגייסו לפרויקט. "לא ידענו איך זה יעבוד בהתחלה, אבל אספנו את הקבוצה שלנו והתחלנו להפיץ את זה בקבוצות רווחה בירושלים", הוא מספר. "התחלנו משתי דירות, הבנו מה צריך, איזה כלים ואיזה חומרים, ופשוט התחלנו לעבוד".

השיפוצים, אומר מוזס, הם מן הסתם לא שיפוצים שהופכים את הדירות לדירות יוקרה, אלא הפיכת הדירות לראויות למגורים. "השיפוצים שלנו הם על פני השטח: עבודת טיח, צבע, תריסים, חלונות, מקלחות, חשמל, מטבחים, כל מה שיכול להפוך את איכות החיים של האנשים האלה לסבירה וטובה יותר", הוא אומר, אך בשקט-בשקט הם גם מנסים לדאוג לדברים שמעבר: עובדים עם מעצבת פנים, דואגים לתמונות על הקירות ומפות על השולחן. "מהרווחה אנחנו מבקשים שיפנו אותנו לדירות הכי קשות, ובאמת יש ימים שאתה מגיע לסיור מקדים ולא יכול להבין שבאמת יש אנשים שחיים ככה. אנשים שבכפור הירושלמי חיים בלי חלונות, אחרים אפילו בלי כיורים בחדר האמבטיה, בלי דלתות, או עם קירות שחורים".

את המיזם פרסם מוזס בין חבריו ומאוחר יותר בקבוצות פייסבוק, וההיענות הייתה מפתיעה. "הפנייה שלנו היא למי שיש לו את הכישורים לעבודה הזו ורבים הצטרפו אלינו", הוא אומר. "כיום אנחנו כשבעים וחמישה אנשים שמאורגנים בצוותים קבועים, כאשר כל צוות מגיעה להתנדבות פעם בארבעה חודשים. כל פרויקט כזה דורש סיור מקדים כדי להבין מה הצרכים של אותם אנשים, לאחר מכן קניות, ואז מדובר על כיומיים של עבודה בממוצע". את הכלים מביאים המתנדבים מהבית, והדבר היחיד עליו הם מוציאים כסף הוא חומרי הבניין, שמחירם מגיע לכשלושת אלפים שקלים בממוצע לדירה. שווי העבודה שהם מבצעים בכל דירה הוא בממוצע כשלושים אלף שקלים. "אני גאה לומר שבעל הבית מרוויח משהו שהוא בחיים לא היה מקבל אחרת".

המתנדבים משפצים כשתי דירות בירושלים מידי חודש, בתקווה להתרחב בקרוב. "לצערי לא חסרה עבודה", אומר מוזס.  "יש המון עמותות למשל שעוזרות עם מזון ובגדים, אבל כמעט ואין בארץ מי שמתעסק במה שאנחנו מתעסקים. אנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר מקומות, ליצור קשרים עם גורמים רשמיים ועיריות".

a921d838-c894-49b4-9ae5-acf0bcfb2ca1

 

כאשר אנחנו מנסים ממנו להיזכר באחד המקרים שבהם באמת שינו את חייו של אדם הוא מספר: "באחד השיפוצים הגענו לדירה של ניצולת שואה בת תשעים ערירית שחיה בעוני. אחד הדברים הראשונים שהיא בקשה זה לסדר את התריס שלה, שלא יורד עד הסוף כך שבחריצים נכנס אור, ולה יש מחלת עיניים כך שהיא מאוד סובלת מהמצב. אחד המתנדבים עלה על סולם, ותוך כשש דקות סידר את התריס כך שהוא נסגר כראוי. אותה אישה הביטה בתריס והחלה לבכות, היא חיבקה אותי ואמרה שאנחנו לא יכולים להבין לאיזה אושר גרמנו לה".  

הסיפורים, הוא אומר, לא נגמרים, אבל עבורו התמורה היא מדהימה: "אין דרך לתאר את הסיפוק שלנו, את העובדה שאנחנו כל פעם מגלים מחדש כמה הכישרון שיש לנו יכול לתרום לאחרים. רק השבוע שיפצנו דירה, וממש עכשיו אני רואה בקבוצת הוואטסאפ של המשפצים את השיחה של האנשים. צריך להבין שאלה אנשים עובדים עם משפחות וילדים, שלקחו יום חופש מהכל והלכו לשפץ בית של מישהו בלי כל תמורה. הם כותבים שהם כל כך מאושרים להיות חלק מחבורה שכזאת ושהם לא יכולים לחכות לפעם הבאה".

למידע ותרומות: https://www.facebook.com/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D-1498261200461010/timeline

 

תגובות

comments