אני שוקלת כבר שנה וחצי לכתוב את הטור הזה וכל פעם משהו אחר צץ ו-וויתרתי עליו. לא הרבה יודעים עליי שהתפקדתי למפלגת הליכוד לפני כשנה, מתוך רצון לשנות ולהשפיע. לא רציתי ממש שידעו. לא כי התביישתי, חס ושלום, פשוט בעולם של מלחמת אזרחים סמויה וגלויה – בעיקר ברשתות החברתיות- די נמאס לי להצדיק ולהצטדק. גם אני לא רואה חשיבות למאבקי השמאל-ימין-שמאל האלה, כי בסופו של דבר זה לא באמת משנה לאדם את המחשבה, אלא רק נוטע אדם יותר ויותר בדעותיו, כשהדעה של האחר היא משב רוח מרענן בין עליו ותו לא.

ובכל זאת, הפעם החלטתי לכתוב את הטור מתוך מקום שלם בבחירה שלי ובתנועה. כן, גם מתוך תמיכה בראש הממשלה שלי. לא תמיכה עיוורת אלא תמיכה מאד מודעת וגלויה. תמיכה שיכולה להתפוצץ לי בפרצוף, כמו לכל פקוד או חבר במפלגה. תמיכה שיכולה להתגלות ככוזבת ומאכזבת. אבל תמיכה כיוון שאם ראש הממשלה שלי איתן בדעתו ובטוח בחפותו- מי אני שאהיה היריקה בפניו ולא הרוח בגבו? ככה מתנהגים לבן משפחה.

והרי מה זה הליכוד? זו המשפחה השנייה שלי. אלה אותם אנשים ששוהים ב-400 קבוצות וואטס אפ. שמכירים אחד את השני ברמת תאריך היום הולדת, הבר מצווה של הילד או החתונה של הבת. זה אנשים שיחצו את המדינה כדי לנחם אותך על אובדן או לעזור לך כשביתך נשרף. הם יבקרו אותך מול כולם, כמו אחרוני הפרשנים בחדשות, אבל יפרגנו בצורה תהומית אם תעשה פעילות משלך למען אחרים.

האחים האלה- כן, אחים- ירקדו עד השעות הקטנות של הלילה בחתונה שלך- גם המבוגרים שבהם. הם אלה שיכעסו עליך אם תגיד משהו נגד האבא או האימא של התנועה (תלוי למי הם מתכוונים באותו רגע). הם אלה שיתרמו מכיסם בכדי לעזור לכל פעילות שיזמת והם אלה אשר יבואו מכל הארץ- מאילת וחיפה וקריית שמונה ובאר שבע- רק כדי לשמח אותך. לא משנה מה הסיבה. הם שם.

וכמו בכל משפחה- יש גם ריבים. ויש קנאה. ויש אכזבה. ויש את הדוד המביך והדודה הלוחצת. ויש את המאבקים הפנימיים- הפוליטיקה, כך קוראים לזה בז'רגון המקצועי- ויש את המרדפים והחששות והעצבים. כל אירוע או חוג בית, כמו חג אצל אימא- מרגש ומלחיץ, אבל כל האחים נרתמים לעזור. ההוא מכין את ההזמנות, השני מביא את האוכל, השלישית את השתייה והרביעי מפיץ את הבשורה ברבאק.

ואין כאן גילאים או מישהו שהוא יותר ממישהו אחר- גם אם הוא יו"ר סניף או חבר מרכז. כולם אחד- למען אותה מטרה. בן ה80 כמו בת ה17. ולכולם רעיונות איך להפוך את המדינה הזו למאוחדת, מלוכדת וחזקה מתמיד. הם מתפארים בהישגים ונלחצים מהכישלונות, אבל ביחד.

וכן, אנחנו מודאגים מהחקירות ומהתוצאות שיביאו עימן. אבל אנחנו לא עיוורים או עדר. אם אכן יתברר שהוא זכאי- קחו בחשבון שנצביע לו שוב. הרי לא מדובר בעוד מנהיג מארסנל הבולטים במפלגה. מדובר בתופעה. תופעה ששינתה את המפה הפוליטית. תופעה שהביאה להישגים בינלאומיים. לכלכלה חזקה. לביטחון (יחסי. בביטחון הכי יחסי). לצמצום פערים.

תופעה ששינתה את השיח וגרמה לנו להאמין בעצמנו. תופעה שגרמה ליריביה לשים את האגו בצד וללכת אחריו באש ובמים. תופעה שיודעת לנאום מול כל העולם מבלי שהיד תרעד לה. תופעה שהביאה להכרזת ההכרזות: ירושלים, בירתה הנצחית של ישראל– מהאיש החזק בעולם (ונתראה במאי הקרוב). תופעה שאין שני לה. תופעה שיהיה קשה להיפרד ממנה. אבל אנחנו לא עיוורים או עדר- אם נצטרך, נאמר שלום.

תגובות

comments