ג'ואי טריביאני מ"חברים" מסביר באחד הפרקים איך הוא מתחיל עם בחורות: "אני מסתכל על אישה, מלמעלה עד למטה, ואני אומר: 'hi, how you doin"". פיבי מפקפקת בשיטה ואז הוא מפנה מבטו אליה, שואל את השאלה והיא מצחקקת כמוחמאת. גבירותי ורבותיי, ב-2017 ג'ואי היה נחשב למטריד מינית וככל הנראה שפיבי הייתה יוצאת בקמפיין #me_too ומספרת בדיוק את הסיפור הזה, רק בלי הצחקוק בסוף.

אמה מה? גם פיבי הטרידה מינית לא מעט בסדרה וההטרדה הזכורה ביותר היא בפרק שבו השתתף בראד פיט. במשך כל הפרק פיבי שולחת רמיזות מיניות כלפי ויל (הדמות שפיט שיחק) ואפילו מבקשת ממנו "להוריד את החולצה" – נטול הקשר לסיטואציה. ב-2017 בראד פיט לא היה מתלונן על פיבי שהטרידה אותו מינית. למה? כי למה לו? זה מחמיא לו- מקסימום קצת הביך אותו- הוא מלא בביטחון והיא גם נראית לא רע.

בואו נשים דברים על השולחן. לרובנו אין שום בעיה שחתיך כמו ג'ואי או חתיכה כמו פיבי יתחילו איתנו בבוטות, על סף- מה שקרוי היום- הטרדה מינית, כי זה יחמיא לנו מאד וגם יש מצב שנזרום כי יש כימיה טובה וגם אנחנו בעניין. אבל אם ניומן מ"סיינפלד" או רוזאן בר היו אומרים בפנינו בדיוק את אותן מילים, או מתחככים בנו "במקרה" באוטובוס? הו, אז כבר הקיא היה עולה, היו גלגולי עיניים וכמובן, איך לא, היינו מרגישים אי נעימות. למה? כי הסיכוי שנשכב איתם, אפילו בדמיון, הוא אפסי.

טוב, אני קצת מגזימה ואולי מדברת שטויות. כל הטרדה ופגיעה מינית היא שונה אצל כל אחת ואחד ומאד סובייקטיבית. שום דבר הוא לא חד משמעי. אני יכולה להשמיע את הדעות שלי כמה שאני רוצה, ואנשים יכתבו על כך פוסטים וטוויטרים וטורי דעה ויתראיינו בתקשורת, ועדיין זה לא כמו הדבר האמיתי. הטרדה מינית, למי שלא מוכן או רוצה לקבל אותה, היא הטרדה. נקודה.

ובגלל שזה כזה סובייקטיבי, לי קצת מפריע שיצאנו בקמפיין בלתי פוסק וחופר בתקשורת. לצערי, עוד לא קמה הילדה בת ה-9 או בת ה-17 בסביבתי הקרובה, שהבינה מהקמפיין הזה שהיא אחראית על גופה ועל עצמה ושהיא יכולה לספר ולשתף מה שעובר עליה. הפוך. אני מקבלת עוד ועוד טלפונים מנערות על הטרדות מיניות שמתקיימות והנערה עדיין קופאת במקום ובוחרת לא להתלונן. הקמפיין הזה הפך לכר פורה עבור נשים בוגרות שהיו חייבות לפרוק עול, אבל פחות לאקט לימודי מעצים ומחנך.

מעין אדם כתבה בטור ב"ישראל היום" את הדברים הבאים: "בלי לשים לב אנחנו משרישים לעומק התודעה שלנו תפישה מגדרית מעוותת שעושה לנו נזק. השיח החד מימדי הזה מנציח את הגבר כחזק, עליון ויוזם ואת האשה כחסרת אונים, חלשה ופאסיבית. זו טעות בנות, טעות שלנו, של התקשורת, של כולם. הטרמינולוגיה בקמפיין "גם אני" היא ההפך מהעצמה, היא כניעה המונית למצב. יש לה תרומה ניכרת להסרת מימד הבושה אך היא לא זו שתקדם אותנו לימים של גאווה. בואו נציף את התקשורת בסיפורן של נשים שהשיבו אש, שהחטיפו למי ששלח להן ידיים, שאמרו לו אל תתעסק איתי". אני מסכימה מאד.

רוצות (רוצים) להרגיש מועצמות (מועצמים)? ספרו סיפורי השראה (נכון לכל תחום בחיים, לאו דווקא לעניין ההטרדות המיניות). העבירו ביניכם טיפים להצלחה. קיראו סיפורי גבורה. אנחנו יודעים לעשות ספורט לפי היו- טיוב, דיאטה לפי האפליקציה ודמיון מודרך לפי המדריך- אבל אנחנו לא יכולים לעבוד על הביטחון העצמי שלנו ולומר "עד כאן"? תפסיקו עם הקמפיין הזה, שבמקום להעצים הפך לבדיחה ברשת, שימו סוף לתופעת הביזיון ובואו נתחיל לעבוד על החוזק הפנימי שלנו. נראה לי רעיון קצת יותר מגניב שיכול להפוך לטרנד. לא?

קטע על הטרדות מיניות מתוך הסדרה: "רון" המשודרת ב"יס". "הטרדות הן עניין סובייקטיבי"

 

תגובות

להשאיר תגובה

*הכנס את הקוד בתמונה כדי לשלוח תגובה