היסטוריה, רבותיי. לשער שכם יש שלושה שמות, שמו העברי- שכם, כיוון שממנו נסעו צפונה לשכם; שמו האנגלי- דמשק, מאותה הסיבה רק שהדרך הובילה לדמשק ושמו הערבי- באב אל עמוד- על שם העמוד שניצב בעבר בכיכר השער. גיאוגרפיה, רבותיי. בסמוך לשער (בין חומות העיר העתיקה) שוכן מוזיאון הכיכר הרומית, וממזרח לו (מחוץ לחומות) נמצאת מערת צדקיהו. תודה רבה לויקיפדיה על המידע (אל תשכחו לתרום!). עכשיו בוחן פתע: על פי המידע שקראתם כרגע, שער שכם שייך: א. לרומאים ב. לעות'מאנים ג. לבריטים או ד. לפלסטינאים?

כמה מכם הרימו יד ואמרו ד'? תהיו כנים. הרי זה מה שקורה בזמן האחרון- בלבול זהויות והצהרה על מקומות כשייכים למישהו (ושימו לב שאין באופציה הזו אפילו יהודים, רחמנא לצלן שיהיה לנו רכוש משלנו…). אין כמו מחאה טוויטרית, פייסבוקית ושאר ירקות כדי לזעוק: אתם אשמים. מה זה משנה כלפי מי האצבע מורמת? וכי למה שבכלל ניכנס לדפי ההיסטוריה ונבדוק מה נכון ואמיתי, אם כל אחד יכול להיכנס ולשכתב אותה? מה מונע ממני להיכנס כרגע לעמוד הויקיפדיה במונח "שער שכם" ולשנות אותו כאוות נפשי?

בואו נתעסק בעובדות: במסגרת גל הטרור הפלסטיני של שנה שעברה נעשו בשער שכם 11 פיגועים וניסיונות לפיגועים, שבהן נרצחה שוטרת  מג"ב הדר כהן ז"ל ובנוסף נפצעו 7 ישראלים. כמו כן, בחודש שעבר, ביצעו שלושה מחבלים ערביים פיגוע משולב בו נפצעו 4 בני אדם ונרצחה שוטרת מג"ב הדס מלכא ז"ל. בשבוע שעבר נרצחו שני שוטרי מג"ב רס"מ האיל סתאוי ורס״מ כמיל שנאן זכרם לברכם ונפצע עוד שוטר קל-בינוני. כל אלה בוצעו בדם קר ומחושב מאד בלי נוכחות אבטחה או מגנומטרים בכניסה לשער שכם. באב אל עמוד, אם תרצו.

כל אלה לא משנים ל"פרשנים לענייני ערבים", שצצו להם כפטריות אחרי הגשם בפייסבוק ובטוויטר, המטילים אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הישראלית על ההתפרעויות בירושלים, ששיאן באירוע המחריד והמזעזע של רצח שלושה בני משפחה אחת בחלמיש. אף אחד לא חושב לרגע להאשים את ההסתה הקשוחה ושטיפת המוח שנעשית בצד השני. לבחון מי היו גיבוריו של המחבל רק מחיטוט פשוט בעמוד הפייסבוק שלו.

אני מנסה מאד להיות מחושבת ולא לכתוב את הדברים בהתלהמות או בשצף רגשות, אבל קשה לי. שלולית הדם שמילאה את הבית אל מול שלוליות הרפש והשטויות שאנשים כותבים בלי מחשבה לא משאירים מקום לספק: אין אחדות בעם, אין אהבה בעם.

אנחנו בימים של בין המצרים. לא בטוח שכל הפרשנים החדשים שצצו להם לאחרונה מבינים או יודעים על מה מדובר, על מה צמים, על מה אבלים. להפך, מבחינת מי שלא מאמין, הדת היא מקור כל הרע והיא גורמת לכל הבלאגן ואז מתגלעות המריבות ומלקחת השנאה האמיתית.

אז לא. דת היא לא מקור כל הרע אלא הקיצוניות. דת היא דרך חיים שאמורה לסייע לך להסביר את המהות שלך בעולם ולהביא אותך לשלווה. דת הופכת אכזרית אם אתה מפרש אותה לא נכון או נותן לה להשתלט עליך. הדת לא גרמה למחבל בן ה-19 לשחוט באכזריות שלושה בני משפחה בזמן הקידוש, אלא הסתה נוראית ושטיפת מוח שהן כאילו בשם הדת. רוע טהור המונע משנאה כלפי האחר, השונה.

אפשר לשבת כל היום ולהאשים את כולם בהכל, אפשר כל היום לחפש תירוצים למצב ואפשר גם כמובן להחליט "מי התחיל" לפי נקודות אקראיות בזמן. השאלה לאן זה יוביל. האם נמשיך לכתוב עוד ועוד ועוד מילים שילבו שנאה ורוע ונוסיף אש למדורה או שנצליח, פעם אחת ולתמיד, להתגבר על החום המתיש (הפיסי והמטאפורי) עם ספירה אחראית עד עשר, שתיית מים קרים והתעלמות מהקולות הקיצוניים הקוראים לנו אלה כנגד אלה?

2 הערות

להשאיר תגובה

*הכנס את הקוד בתמונה כדי לשלוח תגובה