ברוכים הבאים זאב אלקין ל"מירוץ לזהב". מירוץ שבו כולם רצים, אבל כולם, ואף אחד לא הצהיר למה. האם בשביל כיסא? האם בשביל התושבים? האם בשביל העיר ירושלים? האם בשביל כותרות מפוצצות בעיתונים? האם בשביל בעלי העסקים, זוגות צעירים, חרדים, חילונים, סטודנטים, תשתיות, כבישים, דיור, מקומות בילוי (בשבת ולאו) או האם בשביל לטפל בקנסות מופרזים, באזורי חנייה לא מוסדרים וברבע מיליון חייבים שנקברים תחת העול?

קצת לפני שנתחיל להדפיס שמות של סיעות על חולצות, אולי כדאי שנתעכב רגע על מי שיעמוד בראש ה"בלאגן" הזה שנקרא "ירושלים". לפנינו קצת פחות מחמישה חודשים לבדוק, לבחון, לעקוב ולהתבונן אחר האיש שינהל את כל העסק- זה שיריב בשבילנו, ימחה לצידנו, יילחם עבורנו ובעיקר- יעניק לנו שירות. כן, חברים, ראש עיריית ירושלים הוא פקיד נותן שירות ועלינו, הציבור, לקבל שירות ראוי, אחרת: "ביי ביי".

את הרעיון העומד בבסיס השורה האחרונה לא אני הגיתי אלא תושב מודאג כמוני וכמוכם. אך לפני מספר ימים האיר את עיניי שכולם רוצים להיות "ראש העיר", אבל המועמד שירוץ הוא העומד בראש עירייה. כמו ראש עיריית נתניה, ראש עיריית אשדוד, ראש מועצה אזורית אשכול וכיו"ב. אתה מנהל את העירייה על פקידיה ובעיותיה. כל חריגה מתחום האחריות הזה תהיה בעוכריך. מדוע אתם שואלים?

ובכן, אני, כתושבת, רוצה וצריכה לדעת שעובדי העירייה מתנהלים כראוי, כמו מכונה משומנת. שהם דואגים להקטין את נטל הבירוקרטיה מהתושב ודואגים לפתור לו את כל בעיותיו. אם זה רמזור שהתקלקל, פח אשפה שלא פונה, בור ברצפה בכניסה לבניין או אדם שחנה לי בחניית הנכה. נכון, להביא לכאן את ג'ירו איטליה או את פורמולה 1 זה מגניב ויפה, אבל זה לא מה שבונה את העיר. אנחנו עדיין זקוקים למנהל טוב ואיש קשוב לרחשי הסביבה.

כראש עירייה, אתה לא אחראי להעברת השגרירות לירושלים, אתה אחראי שכל הדרכים אליה יהיו מסודרות, נעימות ומאובטחות. אתה לא אחראי להביא תיירות מכל הארץ, אתה אחראי שייבנו כאן מלונות ואכסניות ראויים ולסייע ליזמים חדשים לבצע זאת. אתה לא אחראי לפתוח או לסגור עסקים בשבת, אתה אחראי לאפשר זאת עבור אלה שרוצים ואלה שלא רוצים. והכי חשוב- אתה לא אחראי להפריד בין התושבים ולמשול, אתה אחראי על אחדותם בחירותם.

ירושלים, חברים, היא לא למכירה. אני מאד מקווה שגם התושבים, על כל ה-800 אלף (בקירוב), מבינים את זה כמוני. ירושלים היא נכס עדין מלא בהון אנושי מורכב ומדהים. היא לא הזדמנות עסקית או מקפצה- היא הדבר האמיתי. היא החלום, היא המטרה והיא העבודה. ויש הרבה עבודה. העניין של כל מועמד ומועמד (והלוואי והיו גם מועמדות ראויות לראשות העירייה) צריך להיות רווחת התושב בעיר שכולה זהב.

אתה לא רק רוכב על סוס הפרא היפה הזה שנקרא "ירושלים". אתה לא רק יושב למעלה ותופס את המושכות ומצפה שהוא ידהר לבד. עליך להכין לו את הפרסות ולתקן כשהן נשחקות. אתה צריך לצחצח אותו יפה ולנקות לו את העיניים והשיניים שירגיש טוב ולא יחלה. אתה צריך לנקות אחריו כשהוא משאיר גללים מלאי צבע וריח ומעל הכל- אתה צריך לכוון אותו ולא הוא אותך.

ליאור שילת, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, כתב פוסט על הירושלמים, שאנחנו רק מתבכיינים על רשימת המועמדים ורואים בהם אופורטוניסטיים, במקום לשמוח שכולם חושקים בירושלים. הוא צודק בגדול, אבל אנחנו יותר חוששים. אחרי עשר שנים יגיע לכאן שריף חדש ואנחנו מצפים לשינוי חיובי. נמאס לנו שסוגרים מקומות בכלל (לא רק בשבת) ועוברים למרכז. נמאס לנו מיוקר המחייה. נמאס לנו מעובדי עירייה בריונים. נמאס לנו מסחבת בירוקרטית. האמת היא? שאנחנו לא מחפשים את הרע, אלא משתוקקים לטוב ביותר. ראש עירייה ולא ראש עיר.

צילום עזרא לנדאו

תגובות

comments