כלבים הם חיות חברתיות הזקוקות לחברה, ועבור רבים מהם תשומת לב לא נעימה, עדיפה על אפס תשומת לב. טל יוגב, מאמן כלבים בדרך ה"מרקר טריינינג" , מסביר איך אפשר לשיטתו לחזק התנהגות רצויה אצל כלבנו ולהעניק לו תשומת לב בדרך נעימה וחיובית

רובנו נוטים להתייחס לכלבנו בעיקר כשהוא עושה משהו שמפריע לנו ובתגובה אנו צועקים עליו שיפסיק, כך הכלב לומד שכדי להשיג את תשומת ליבנו, עליו להתנהג באופן שאנו לא מרוצים ממנו, אפילו אם רק לרגע קצר. ד"ר גל זיו מהאקדמיה להתנהגות כלבים "מרקר טריינינג" מספר  בהקשר זה שלדעתו, כלבים רבים בישראל, בטוחים שקוראים להם "לא".

אז איך הגענו למצב הזה? מערכת החינוך הכללית החלה עם המהפכה התעשיתית כאשר היה צורך שמישהו ישמור על הילדים כשההורים עבדו במפעל  ולכן מערכת החינוך הייתה כלי פונקציונלי שלא ראה את הילד כפי שהוא. עם השנים, עולם החינוך השתנה והתפתח. נכנסה שיטת "המקל והגזר" – אם תעשה משהו 'טוב' תקבל פרס, אם תעשה משהו 'לא טוב' תחטוף מכות- על הישבן, עם סרגל על האצבעות, או סתם תעמוד בפינה. למעשה נוצרו יחסי "אהבה-פחד" עם המורים, אשר מצד אחד יכלו לתת פרסים, אך מצד שני גם עונשים כואבים.

עם הזמן הגישה השתנתה והיום כמעט ולא תמצאו מקום בעולם המערבי שמשפיל או מכה את תלמידיו. שינוי תפיסתי זה מתרחש גם בעולם חינוך הכלבים. הכלים בארגז של מאלף כלבים לפני 100 שנים היו שונים ודלים לעומת הכלים שיש לנו היום במרקר טריינינג.

מרקר טריינינג הוא חינוך מבוסס מדע התנהגות בעלי החיים תוך שמירה על כללי אתיקה טיפולית. מרקר טריינינג הוא אימון כלבים,או כל בע"ח אחר, בעזרת סמן : צליל קבוע בו אנו משתמשים כדי לסמן לכלב כי הוא ביצע התנהגות רצויה וכי יקבל חיזוק עבור ההתנהגות שביצע.

למעשה אנו משתמשים בהתנהגויות הטבעיות שהכלב מבצע ובעזרת סימון ברור מגדילים ומרחיבים אותן. זאת כדי ללמד את הכלב לבצע את הפעולות שאנו רוצים שילמד.  למשל כלב שקופץ על אורחים בדלת: באופן טבעי הכלב חייב לנחות על הרצפה בשלב כזה או אחר, ועד שלא ינחת- נימנע מלתת לו תשומת לב. ברגע שכל ארבעת הרגליים שלו על הרצפה, נסמן מייד את ההתנהגות הרצויה ("יופי!") וניתן לו את מה שרצה, את תשומת הלב שלנו. אפשר גם להשתמש בדברים אחרים שהכלב אוהב, כמו משחק או אוכל. היתרון הגדול בכך שאנו הולכים לפי תוואי ההתנהגויות הטבעיות של הכלב הוא שאנו מקלים עליו את תהליך הלימוד.  בעבר יתכן וההנחיה הייתה לצעוק "לא!" ולתת ברכיה לחזה של הכלב כשקופץ עלינו, מה שהכניס מתח וכאב מיותר- לכלב, לנו ולמערכת היחסים ביננו ובין הכלב.

חשוב לעצור, לחשוב, ולהיזכר: מדוע הבאנו כלב הבייתה? חיפשנו אהבה, חברות? מישהו ללטף או לשחק איתו בחבל?

האם הבאנו כלב כדי לצעוק עליו?

קחו את זה איתכם, תחשבו מה הכלב שלכם עושה טוב, תתבוננו בו ותגיבו לדברים הטובים שעושה.  סמנו לכלבכם כשהתנהגותו טובה – כך ההתנהגויות שסימנתם וחיזקתם יגדלו עוד ועוד.                           

תתחילו היום, עכשיו! הכינו צנצנת אטומה עם חטיפים ושימו אותה במקום נגיש עבורכם (לא עבור הכלב). תתחילו להתבונן במה שהכלב שלכם עושה. מתי הוא נח? מתי מתנהג "יפה"? ואז תנו לו משהו שהוא אוהב- חטיף מהצנצנת או צעצוע ממולא בכל טוב.  כאשר הכלב בא אליכם ככה סתם, או שקראתם לו והוא בא, זה הזמן להזמין אותו לשחק יחד- הוא יודה לכם עד השמיים.

תתפלאו איך שינוי קטן בתפיסה ובהתבוננות יתחיל כדור שלג של תקשורת חדשה.

 

תגובות

comments